רפורמים ושאר ירקות

המתבונן פנימה אל תוך עמנו בארץ ובתפוצות מגלה על נקלה כמה קבוצות הנבדלות מכלל ישראל, שפעילותן, מאווייהן ומטרותיהן המוצהרות מוציאות אותן מן הכלל. היהודים האלה פרצו את הגבולות, איש איש לפי טעמיו המשונים. בעשותן כן החריגו עצמן מעם ישראל ומנצח ישראל עליו הצלחנו רובנו לשמור מכל משמר לאורך הדורות. אפתח בתנועה הרפורמית. אלה קוראים לעצמם "יהדות מתקדמת", אלא ש"ההתקדמות" הזו היא בעצם התרחקות מהיהדות, עד כדי נטישתה ומעבר למחוזות אחרים - ליברליים, פרוגרסיביים, חופשיים, פתוחים - כל מה שתרצו, רק לא יהודים. ההתרחקות הזו מקבלת ביטויים מעשיים שנזקים עצומים בצדם. התבוללות, תקיעת יתד מחוץ לישראל, קשירת גורלם עם הניכר, התנכרות לקדשי ישראל ולארץ ישראל. כך הצליחו ראשי הרפורמים לקונן על הכרזת הנשיא טראמפ בעניין ההכרה בירושלים. ומה עם "תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי"? לא אצל ה"יהודים" הללו... ואלה, הרפורמים לא לבד, גם בעניין זה. חברים בקרן לישראל חדשה, גורמי שמאל בארץ, תועמלנים שמאלניים ב"תקשורת" הישראלית, כל אלה ממורמרים, כואבים, מתוסכלים ודואבים בעקבות ההכרזה הזו, שבאופן טבעי גורמת לכל יהודי נורמלי גאווה, שמחה וסיפוק. בחודשים הארוכים האחרונים מורגש משב רוח חדש מרענן ומשמח בשטח הר-הבית. ככל הנראה בעקבות גישת השר לביטחון פנים גלעד ארדן מתחולל בהר שינוי מבורך עת היחס ליהודים בהר הולך ומשתפר, משתפר והולך. גם אל המקום הקדוש הזה מגיעה ידם הארוכה של היהודים המשונים. במקום לשמוח על השינוי המקרב אותנו בגוף ובנפש אל "המקום אשר יבחר השם" ישנם יהודים המלינים על "הפרת הסטאטוס קוו" ועל "הפגיעה בזכויות הערבים". יהודים משונים, אמרנו... סיפור אותו לא אשכח כל ימי, בהיותו מזעזע וקשה במיוחד הוא זה שיובא: הכל זוכרים את הרצח הבלתי נתפש של בני משפחת פוגל באיתמר. הזוועה בוצעה בתחילת שנת 2011 כאשר רוצחים ניאו נאצים טבחו בני משפחה אחת. "טבחו" אינה מליצה - זוג הורים וילדים קטנים נשחטו במיטותיהם. בתמונות שפורסמו ברבים נראה בית המשפחה הזו כבית מטבחיים. דם בכל מקום, מצעים ספוגים, צעצועים והקשה מכל - הצדיקים היהודים שנרצחו רק משום היותם יהודים. כחודש לאחר הטבח המזעזע, בעוד כל היהודים השפויים מסתופפים יחדיו באבל לאומי חוצה מגזרים, ראתה לנכון קבוצה של יהודים לקיים ביקור בכפר עוורתא ממנו יצאו הרוצחים. הביקור הוגדר על-ידי המארגנים כ"ביקור הזדהות" עם תושבי הכפר ה"סובלים מענישה קולקטיבית". פורסם שבין המארגנים היו שותפים קואליציית נשים לשלום, "לוחמים לשלום", "גוש שלום" ו"אדם ללא גבולות". בפועל השתתפו נוספים. והרי לכם עוד יהודים משונים... כולנו מכירים את היהודים מהארגונים "בצלם", "שוברים שתיקה" "שלום עכשיו" ושאר מרעין בישין. רוב הארגונים האלה פועלים נגד צה"ל וחייליו, מוציאים דיבתנו רעה בעולם ובפועל משרתים את האינטרסים של אויבי ישראל ושונאיו. זכורים דברי ברל כצנלסון "היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? .... עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח"... ללמדנו שלא בתופעה חדשה עסקינן. ולא נשכח את התומכים במסתננים מאפריקה, את הקוראים לחרמות על ישראל, את הבוגדים מבית המתבטלים בפני הרוצחים הערבים וראשיהם, את הפוליטיקאים המזדהים עם שונאינו ויהודים נוספים המתנכרים לאחיהם ולוחמים בעמם. יהודים משונים. תהא תשובתנו לכל אלה התחזקות באמונה ובאהבת הארץ, הגברת הבנייה וההתיישבות, האדרת התורה ולומדיה, חסד ואהבה בין אחים. עם ישראל חי ונצח ישראל לא ישקר!