פתרון הסכסוך בין ישראל לפלשתינים הוא בעיה סבוכה עם עשרות נעלמים שלא ניתן לפתור אותה בססמאות פשטניות של שתי מדינות לשני עמים,
שלום עכשיו, זכות השיבה, ארץ ישראל השלמה, הלאה הכיבוש, חילופי שטחים וכדומה. עם זאת, הסכסוך פתיר, ובעבר נפתרו סכסוכים הרבה יותר סבוכים ממנו. רק רצוי שהפתרון לא יבוא כפי שקרה באירופה ויפן עם קורבנות של מיליונים, אלא בדרכי שלום, עם מנהיגות אמיצה בשני הצדדים.
לא ניתן לשלם פיצויים למאות אלפי
מתנחלים ואפילו לא למאה אלף, כי מדובר במאות מילירדים וישראל תפשוט את הרגל, אם לא תהיה קודם מלחמת אחים. גם לא יהיה שום גורם בעולם שישלם להם את הפיצויים. ומה עם הפיצויים ליהודים יוצאי ארצות המזרח? כמו המשפחה שלי שעלתה ממצרים, קרובים שעלו מעירק, התימנים, הלובים, הסורים והלבנונים וכל האחרים שהשאירו רכוש הגבוה בהרבה מכל הרכוש שהשאירו פה הפליטים. אם ישלמו ליהודים פיצויים על רכושם, אז אולי יש מקום לבדוק תשלום פיצויים לפליטים, אבל רק על-ידי גורם בינלאומי כי ישראל ומדינות ערב שבהן גרו היהודים לא יכולות להרשות לעצמן תשלום פיצויים כל כך גבוהים.
המתנחלים אינם קלגסים ומפלצות כפי שמתוארים על-ידי אויבנו ולא מעט יהודים, כי אם חלוצים שלא צריך לפנות כלל ממקום מושבם. כמעט כולם יושבו על-ידי ממשלות ישראל לדורותיהן. יש לנו זכויות היסטוריות על יהודה ושומרון ואנו לא מתיישבים לבנים בדרום אפריקה. עם זאת, זה לא ריאלי להקים את ארץ ישראל השלמה שבה יהיה רוב פלשתיני, או לחלופין לא תהיה דמוקרטיה וישראל תאבד את צביונה היהודי שלשמו היא קמה.
צריך לסיים את הכיבוש, כי הכיבוש הוא לא מוסרי ומשחית אותם ואותנו. זה נורא שאנחנו שולטים בעם זר יותר מ-50 שנה. אך ניסינו לשים לזה קץ עם אשליית אוסלו, כשאנחנו במו ידינו הבאנו את המחבלים הכי מסוכנים לישראל - הלבנונים סילקו אותם, הירדנים סילקו אותם, התוניסאים סילקו אותם, שלא לדבר על המצרים והסורים, ומי ה"פריירים" שהחזירו אותם לפה - אנחנו. אך אין לי טענות לרבין ופרס, הם פעלו באמונה שלמה שזה הפתרון לסכסוך, אבל הם שגו באשליות. ולכל אלה שחיים תחת אשליה שרבין היה מביא את השלום - רבין היה הופך היום לנץ בצוק העיתים. הפלשתניאים התכוונו ליישם את מדיניות השלבים, כפי שהם אכן עשו בדיעבד, ורבין אם היה חי היה נוכח לדעת בהונאה הגדולה שלהם ונלחם בהם. כי אם הברירה היא רצח בדם קר של אלף אזרחים והרס הכלכלה כפי שקרה באינתיפאדה השנייה, אחרי שהחזרנו את רוב השטחים לערפאת, עדיף לשלוט בעם זר ולהקים חומה שתמנע את המעבר לשטחי ישראל ושהוקמה אך ורק על-מנת לעצור את הרצח ההמוני, אם אנו חפצי חיים.
בהשקפות הכלכליות חברתיות שלי אני עמוק בשמאל, אך בהשקפות המדיניות שלי אני נץ מתון. ולמי שאומר שאין חיה כזאת - אני מזכיר את
מפלגת אחדות העבודה עם גלילי ואלון, שהייתה ניצית מתונה (ומעבר להם -
משה שמיר וחבריו מהשמאל שדגלו בא"י השלמה) ושמאלנית יותר ממפא"י. אני גם חניך התנועה המאוחדת הנוער העובד, וכל השקפת העולם התרבותית, חברתית וכלכלית שלי דוגלת בצדק חברתי. אני מלמד וכותב עשרות שנים על אתיקה עסקית, תחלואי הקפיטליזם וצדק חברתי וכלכלי. בכל השנים שבהן הצבעתי בבחירות, שיניתי את דפוסי ההצבעה שלי בהתאם לנסיבות המשתנות – ממפלגת העבודה לליכוד, מהליכוד לטומי לפיד, עבור בקפנדריות אצל רפול,
עוזי דיין, הירוקים/ממד, עד שבשתי הבחירות האחרונות חזרתי להצביע עבור מפלגת העבודה. וכך נסגר המעגל.
ישראל בגבולותיה כיום היא מדינה יהודית ושל כל תושביה, לא רק של כל תושביה כמו ארה"ב ואוסטרליה, אבל גם מדינה יהודית כי אין עוד מדינה יהודית, שתקלוט כל יהודי שירצה לשוב למולדת, אך אף לא פלשתיני אחד, מה עוד שיש עשרים מדינות ערביות שקלטו או יכלו לקלוט את הפליטים שהתיישבו בהן. עם זאת, המדינה היא גם של הערבים שחיים בה כיום, שצריכים להיות פטריוטים כמו בארצות הברית עם הדגל וההמנון. אם מפריע להם שבדגל יש רק מגן דוד אפשר לצרף גם עץ זית לדגל ואפשר להוסיף עוד בית ל"התקווה" עם אהבת המולדת.
אין זכות שיבה בישראל, בעזה ובגדה, אפילו לא לפליט אחד, זה לא ניתן מבחינה כלכלית, מוסרית, היסטורית ומדינית. כמו שאין זכות שיבה ליוון, טורקיה, רוסיה בקלינינגרד לשעבר קניגסברג, פולין, צ'כיה, אוקראינה, רומניה, הודו, פקיסטן ורבות מארצות אפריקה. גם אין זכות שיבה לגדה המערבית או לעזה, לכל היותר - לשלושים אלף הפליטים שעזבו את המדינה בשנת 1948, רובם מרצון, ושעדיין חיים. פליט הוא רק דור ראשון כמו בכל העולם, ולא חמישה מיליון כולל שילשים וריבעים, אלא אם כן אני גם פליט של ספרד ואני יכול לחזור לארץ אבותי, עם כל המיליונים של הצאצאצים הערבים והיהודים שגורשו משם ב-1492. כשהיוונים יחזרו לטרויה ולסמירנה, כשהארמנים יקומו לתחיה ויתיישבו מחדש באנטוליה, כשהגרמנים ישבו לבטח בגדנסק/דנציג ובסודטים, אז תהיה פה זכות השיבה. בישראל היו חילופי אוכלוסין כמו בטורקיה וביוון, בהודו ובפקיסטן. עזבו פחות ממיליון ערבים את ישראל ועלו לישראל יותר ממיליון יהודים מארצות ערב. ועל הרכוש העודף של היהודים - כבר כתבנו.
פלשתין היא כיום אחת מהמדינות הכי מושחתות בעולם ורוב הכסף של הסיוע זרם לכיס של המיליארדר
יאסר ערפאת (שלושה וחצי מיליארד דולר), של הנהגת החמאס, של אבו מאזן, של כמה מהאימאמים והמנהיגים הצבועים והמושחתים ברשות הפלשתינית ובעזה. לא פלא שיש הנצחה של בעיית הפליטים למרות כל הסיוע מהעולם וממדינות הנפט שזורם למנהיגים ולטרור, כי הכסף של בעלי הרצון הטוב באו"ם, בארצות הברית ובאירופה לא מגיע לפליטים ולעניים, לפיתוח ושגשוג פלשתין, כי אם מגיע ברובו לכיסי המושחתים. זאת מציאות עגומה שקיימת ברבות מארצות אפריקה ואסיה שזכו לעצמאות, אך סובלות מעריצות ושחיתות לא פחותה ולעיתים גדולה יותר מאשר הן סבלו בימי הקולוניאליזם. עם זאת, מדינות ספורות כסינגפור או בוטסוואנה אכן משגשגות יותר.
יוסר המצור על עזה רק אם היא תחדל להיות בסיס לטרור, תחיה בשלום עם ישראל ואנחנו יחד עם מצרים נפקח על הפירוז שלה, כשהיא תוכל להתפתח כמו סינגפור. אני לא ציני ולא אומר - אולי אם תחליף את אוכלוסיתה לסינים ואת מנהיגיה ללי קואן יו. כי סינים כיום בסין מדורגים נמוך במדד TI למרות מאמצי השלטונות לבער את השחיתות. אין בעיה גנטית לערבים, לסינים וליהודים להיות ישרים ולא מושחתים. ישראל והיהדות נתנו לעולם את החוקים הסוציאליים בתנ"ך והקוראן מתייחס בהרחבה לאתיקה עסקית - מוחמד היה סוחר, להבדיל ממשה ומישו.
אין כל אפשרות להקים מדינה של רצועות בגדה עם אופי של בנטוסטנים, עם גושי התישבות של התנחלויות ושטחים חלופיים במסגרת החזרת כל שטחי 1967. לא קיימת מדינה כזאת בעולם, הניסיון הכושל להקים מדינות כאלה בדרום אפריקה כשל, לא קיימת עיר מחולקת כמו ירושלים שתהיה בירה של ישראל ופלשתין (חוץ מניקוסיה וגם שם אין פתרון לסכסוך). מדינה פלשתינית עצמאית בגבולות 1967 תהיה אירדנטית, תהיה בסיס לטרור, ואם יהיו בה בחירות חופשיות יקום שלטון של דאעש או של החמאס, ואחר כך נמוגה הדמוקרטיה כפי שקרה בעזה ובגרמניה הנאצית, נשוא חלומם של ההנהגה הפלשתינית מימי חאג' אמין אל חוסייני עד אבו מאזן מכחיש השואה.
עם זאת, יש אמת בתביעה של הפלשתינים שהם זכאים למדינה, למרות הטענה שהיסטורית רובם הם מהגרי עבודה שבאו לישראל בעקבות השגשוג שהביאו היהודים. אם הם היו מקימים את פלשתין כפי שיכלו על-פי החלטת האו"ם, היא הייתה נראית כיום כמו סוריה, לבנון, לוב, תימן או עירק, משגשגת כמו מצרים וליברלית כמו סעודיה. וכבר ראינו מה הם עשו בעזה שם הם עצמאיים דה פקטו. אם ישראל משגשגת זה אך ורק בגלל שבאו פה יהודים שבנו אותה כמדינה אירופית, אבל בשיתוף עם הערבים שהשתלבו בכלכלה. אסור לשכוח את התרומה של הערבים הישראלים לשגשוג המדינה, כמו גם שאסור לשכוח שיש תרומה מכרעת לשגשוג המדינה ליהודים המזרחים המהווים רוב במדינה. אבל מי שיצק את הבסיס לכלכלה ולדמוקרטיה היו היהודים שבאו מאירופה ובנו פה מדינה אירופית, כמו שהאנגלוסקסים יצקו את היסודות של ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה ולא האינדיאנים וההיספנים. אחרת המדינות האלה היו נראות כמקסיקו וארגנטינה, פרגוואי האינדיאנית, אבוריג'ינים, ואסקימוסים.
תבוטל ההגדרה של פליטים לשילשים וריבעים ופליט שנהנה מעזרה של האו"ם יהיה רק אחד משלושים אלפי הפליטים שחיו בישראל ב-1948. כל השאר לא יהיו פליטים ולא יקבלו סיוע מאונרא. יבוטל כחלק מההסדר כל מחול השדים נגד ישראל באו"ם, בכל הארגונים האחרים, חרם מכל סוג שהוא, לא תהיה הסתה בספרי הלימוד, במסגדים, במדראסות וכל אחד שיסית יישלח למאסר ממושך כחותר נגד ביטחון המדינה. ייעשה מאמץ עילאי לבער את האנטישמיות, במיוחד בארצות ערב ובארצות המוסלמיות ויוקיעו את החוגים המשמיצים את ישראל ומפיצים את דיבתה, כמובן רק אם הם משקרים ולא אם הם מבקרים ביקורת לגיטימית על עוולות המנהיגות, הטייקונים או שוטרי וחיילי צה"ל, אימאמים ורבנים, אם הם עוברים על חוקי המדינה ולא מקיימים את הנורמות המוסריות שלה.
אז מה הפתרון לסכסוך? - לא יהיו פה 4 מדינות פלשתניאיות, כפי שהערבים רוצים בלי אף מדינה יהודית - ירדן שבה 80% פלשתינים, הגדה המערבית של הפתח, עזה של החמאס, ומדינת ישראל עם זכות שיבה של 5 מיליון פליטים, דהיינו מדינה עם רוב ערבי. הפתרון הוא בחזרה להצהרת בלפור, אבל לא עם שתי הגדות שהובטחו לנו, כי אם בפשרה כואבת - כשירדן היא המדינה הפלשתינית, כי היא היחידה שיש לה אופי של מדינה מבחינה כלכלית, גאוגרפית, עם משטר מלוכני יציב, יורש עצר שהוא חצי פלשתיני בגלל אמו, עם זכויות אזרח לכל האזרחים, דמוקרטיה עד כמה שניתן להעניק במזרח התיכון, שלא תהיה על בסיס "שגר ושכח" - מצביעים פעם אחת והופכים למדינה אסלמיסטית הדוגלת בטרור, כמו שקרה בעזה, וכמו שקורה בשאר מדינות ערב עם בחירות מפוברקות.
ישראל וירדן ישלטו בקונדומיניון בגדה המערבית (אם עזה לא תצטרף מרצונה לירדן/פלשתין היא תהיה עצמאית אך במגבלות של פירוז מפוקח על-ידי ישראל ומצרים), כשהערבים נשארים במקומם והיהודים נשארים במקומם בכל ההתנחלויות, כל עם בוחר ומקבל זכויות במדינה אליה הוא משתייך - ירדן/פלשתין או ישראל, אנחנו מוודאים שהמדינה באמת מפורזת ביחד עם הירדנים ודואגים שאין טרור ואין הסתה. ירדן וישראל מתקבלות כחברות באיחוד האירופי, עם גבולות פתוחים, עובדים נעים בחופשיות בין שתי המדינות אך לא רשאים להתיישב בהן, עם שגשוג כלכלי ומדיני, שהוא הפתרון האולטימטיבי לסכסוך, כי הדת והלאומנות משגשגות רק על-רקע של עוני.
בספריי, אני מתיחס בהרחבה לסוגיה – מדוע דווקא היום ירצה המלך הירדני לחזור למצב שהיה קיים לפני מלחמת ששת הימים כשהייתה קיימת דה פאקטו מדינה ירדנית/פלשתינית. המלך והשלטון ההאשמי ירצו בכך רק אם ישתכנעו שזה הרע במיעוטו – כי מדינה פלשתינית בגדה ומדינת חמאס בעזה יהוו סכנה הרבה יותר גדולה למשטרו, אם הוא ישתכנע שהציר של סוריה עם אירן מסכן את המדינה שלו, שדאעש שנזרק מסוריה ומעירק יקנה לעצמו אחיזה בירדן כפי שעשה בסיני, כי ירדן חלשה יותר וקיימת בה אוכלוסייה פלשתינית שהיא הרוב בה.
ישראל תסכים לפתרון זה כי הוא היחידי שמבטיח לה ביטחון והרחקת סכנות קיומיות, הכרה של כל מדינות ערב המתונות, לגיטימציה לסיפוח של הגולן לישראל. הגולן נכבש כתוצאה ממלחמת השמד של סוריה נגד ישראל, בדיוק כמו שחלקים רבים בגליל נכבשו במלחמת השחרור כתוצאה ממלחמת השמד של מדינות ערב נגד ישראל, וגם אין בסיפוח הגולן בעיה של שלטון בעם זר. נראה שבקונסטלציה הנוכחית יש סיכוי להכרה עולמית בסיפוח.
הפלשתינים יסכימו לפתרון, כי הוא מבטיח להם שגשוג, מדינה במסגרת ירדן/פלשתין, עם הזכויות המירביות שיוכלו אי-פעם לשאוף להן, אם הם לא רוצים שהצבעות חופשיות יגרמו למדינתם להפוך למדינת חמאס כפי שהיה בעזה. מי שלא יסכים לפתרון יהיו סוריה, אירן, החיזבאלה ומדינות קיצוניות, אבל אם כל העולם הנאור יתמוך בהסכם לא תהיה להם ברירה אלא להשלים עם המציאות של קיום ישראל ריבונית החיה בשלום עם שכניה, בשגשוג ובהכרה בינאלומית, מדינה דמוקרטית – היחידה במזרח התיכון – עם רוב יהודי, ומי יודע אולי בהמשך ובהדרגה תהפוך גם ירדן/פלשתין למלוכה חוקתית, עם בחירות חופשיות שיביאו דמוקרטיה, כפי שקרה במדינות אירופה אחרי משטרי העבר, כי שתי המדינות יהיו חלק מ
האיחוד האירופי, שכל מדינותיהן הן דמוקרטיות, ובעקבות השגשוג תבוא גם הדמוקרטיה, תיעלם המוטיבציה לסכסוך האבוד, כי אוכלוסייהן הם קודם כל חפצי חיים.