X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
נשאלת השאלה, מדוע אנשי משפט כה בכירים (גרסטל וחיות) שקיבלו הצעה שבמהותה היא הצעת שוחד או שמעו, במקרה של השופטת חיות, ממקור מהימן על הצעה לשוחד בעל משמעויות ציבוריות חשובות ולא פנו מיד למשטרה בכדי לדווח על כך
▪  ▪  ▪
איילת שקד, אסתר חיות. טיוח [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

"ויקו למשפט והנה משפח" (ישעיהו ה ז)
אחד הסמלים העתיקים שמציג את מהות עבודתו של השופט הוא דמות אישה המחזיקה בידה מאזניים שכפותיהם מאוזנות. האישה מגלמת את השופט והכפות המאוזנות מסמלות אי-הטיה לצד זה או אחר, כלומר: משפט צדק.
השבוע, באופן מקרי ביותר נחשפה בפנינו התכתבות סלולרית בין תובע בגוף ציבורי (הרשות לניירות-ערך)לבין שופטת שהייתה ב"תורנות מעצרים" (דיונים בדבר הטלת מעצר והארכת מעצר) ובו נידונו כמה ימי מעצר נוספים רוצה הרשות התובעת להטיל על הנאשמים ב"תיק 4000" ולאיזו פשרה ניתן להגיע עם הסנגורים. התכתבות זו התנהלה, כמובן, בטרם הדיון וללא ידיעת הצד השני (סנגורים). התכתבות זו מייתרת, למעשה, את הדיון כי השופטת כבר קיבלה את החלטתה בדבר הארכות המעצר. וזה כמובן אינו משפט אלא משפח.
מעיון בנוסח ההתכתבות הסלולרית שפורסמה בתקשורת נראה, בוודאות, שאין זו הפעם הראשונה שהתובע והשופטת מתכתבים ביניהם ("סיכמנו על מתווה") בנושא הספציפי שבדיון. כמו-כן ניכר כי קיימת ביניהם הכרות קרובה ("תעמידי פני מופתעת") ואולי אף מעבר לכך.
האם מישהו מאמין, בתום-ליבו, כי זו הפעם הראשונה ששני אלה מתכתבים?
האם מישהו מאמין שזה המקרה הראשון שבו הם דנים ומתכתבים? יותר מכך, האם מישהו מאמין שזו השופטת או השופט היחידי שהתובע הזה התכתב אתו?
אין לי ספק שחקירה מעמיקה הייתה מגלה שזה נוהג נפוץ בבתי-המשפט בשנים האחרונות ואולי גם קודם לכן.
עקב כך אנו חוזים, ממש לנגד עינינו, במערכת טיוח אדירה של משמעות האירוע. החל משרת המשפטים, שקד, דרך נשיאת העליון, חיות, בניצוח מבקר המערכת המשפטית, ריבלין וכמובן התקשורת. טיוח זה בא למנוע חקירה פלילית של השופטת ושל תובע הרשות לניירות-ערך מתוך חשש שבחקירה כזו יתגלו מקרים דומים שאירעו בהווה ובעבר ושימוטטו את כל האמינות של המערכת המשפטית.
נשאלת השאלה: האם מותר ורצוי לטייח דברים בכדי למנוע קריסת המערכת המשפטית אך מנגד יש לחקור "עד העצם" את המערכת הפוליטית מבלי חשש לקריסתה?
זה קורה כאשר המשפט הפך למשפח.
אך זה אינו מקרה יחיד. שבוע קודם נודע כי בעת שוועדת האיתור דנה בבחירת היועץ המשפטי הנוכחי הייתה בין המועמדים גם השופטת לשעבר גרסטל. הודלף לתקשורת כי מתנהלת חקירה כנגד שני מקורבים לראש הממשלה שהציעו לשופטת גרסטל להתמנות לתפקיד בתנאי שתסכים לסגור תיק כנגד אשת ראש הממשלה. השופטת ציינה כי ספרה על כך למספר אנשים כולל השופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון כיום.
ונשאלת השאלה, מדוע אנשי משפט כה בכירים (גרסטל וחיות) שקיבלו הצעה שבמהותה היא הצעת שוחד או שמעו, במקרה של השופטת חיות, ממקור מהימן על הצעה לשוחד בעל משמעויות ציבוריות חשובות ולא פנו מיד למשטרה בכדי לדווח על כך.
לא שמענו מהגברות הנכבדות (גרסטל וחיות) שום הסבר מניח את הדעת מדוע הן לא נגשו לתחנת המשטרה הקרובה כדי להגיש תלונה על הצעת שוחד ברמה הגבוהה ביותר.
לי יש רק הסבר אחד. התשובה להצעה, אם בדבור או במשתמע מכך, הייתה חיובית ולכן הגשת תלונה רק תסבך את המתלוננת. שוב: משפט שהפך למשפח.
אם לא די בשני אירועים אלו בכדי להבין את עומק השחיתות במערכת המשפט הרי אנו חוזים, בהנאה מרובה, מדי מספר חודשים ב"הצגה הטובה ביותר בעיר" המוצגת בוועדה לבחירת שופטים. זה אינו משפט זו האימא של מערכת השיפוט! ולא כתבנו כלום על פרקליטת מחוז ת"א לשעבר ושותפתו של עו"ד רונאל פישר שעומד למשפט על סחיטה, רות דוד שכנראה "מחזיקה" מישהו או משהו במקום רגיש מאוד.
המערכת המשפטית, זקוקה, כנראה, לטלטלה חזקה יותר מ"פרשת המסרונים" בכדי לנקות את עצמה מהטומאה שדבקה בה.

תאריך:  03/03/2018   |   עודכן:  03/03/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
משפט שהפך למשפח
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
מאמר מעניין מאד. פלא שאין
לבעל המאמר  |  3/03/18 20:06
 
- לא סיימת את התגובה? ל"ת
פסח  |  4/03/18 06:52
2
השופטות יודעות עם אין
ישע.   |  4/03/18 07:54
3
התשובה לשאלה פשוטה מאוד.
פשוט מאוד  |  4/03/18 13:56
 
- גם אני חשבתי כמוך
פסחp  |  4/03/18 16:22
4
מי כתב?
רולטה עם מגנט  |  18/11/19 21:27
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אליהו קאופמן
הקהילות היהודיות באירופה מתדלדלות לא מעט בגלל "סידורי הביטחון" של השמירה הישראלית, המנסה לנצל את המתח עם הזרים באירופה לעלייה יהודית לישראל ע"י יצירת סכנה מלאכותית יזומה
יואב יצחק
שר האוצר משה כחלון נתון במצב רגיש, נפיץ ביותר    רשות המיסים מקיימת חקירה סמויה בפרשת מקורבו האישי וחברו הוותיק, קובי מימון    כחלון עצמו עלול להידרש להסברים מביכים בפרשה    בימים הקרובים אמור כחלון להכריע: מי ימונה/תמונה לראש החדש של רשות המיסים    בינואר 2018 הכריע כחלון ומינה את ענת גואטה ליו"ר רשות ניירות ערך - גם רשות זו תידרש, קרוב לוודאי, לפרשת קובי מימון, ושאלת נאמנותה של גואטה לכחלון תעמוד במבחן
ג'ודי באומל-שוורץ
להיות ה"בן של" או ה"בת של" אינה משימה פשוטה כלל וכלל, כפי שיעידו רבים. לעיתים קל יותר כשילדים אלה אינם עוסקים ישירות בקורות הוריהם, אלא בנושא משיק, בפרשיות שבהם נטלו ההורים חלק, או ביחס הוריהם לאחד מבני הדור שלהם. כך בחר יוסי אחימאיר לעשות ביום העיון וכך גם עשה בקובץ זה, בו מופיעים דבריהם של מספר דמויות חשובות בשל עצמן, שהם גם בני ובנות הדור השני של פעילים רביזיוניסטים
אברהם פכטר
השופטת נאה וחסודה - עם איפון מודרני מתכתבת עם חוקר/תובע שמלא בניירות ערך ובעיקר בערך עצמי - משבש, מתאם, מנחה שופטת על ימי מעצר על סיכום מתווה. ורק חסר שינחה גם על התוצאה הסופית. מי צריך ראיות והוכחות כשיש חברים. איפה שקספיר שיכריז משהו רקוב בממלכת אכיפת החוק
איתן קלינסקי
כיום יש דין אחד של העדפה למתיישבי נחלת אבות, שבית המשפט הצביע על 15 מבנים שנבנו על אדמות פלשתיניות, ודין אחר למאות יהודים החיים בשכונת תל כביר, אליה הובאו הוריהם בהוראת ממשלת ישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il