Arkady Babchenko עיתונאי לוחם, חזר מן המתים. יום אחד נפל על משמרתו ביד מרצחים שכירים, למחר קם לתחיה בפומבי גדול והעולם המשתאה שף את עיניו ולא ידע אם לכפור מעתה או להאמין מעתה.
עכשיו החיים עצמם הם Fake. גם המוות הוא Fake. ותחיית המתים?
בקרמלין שהדף כל האשמה על מעורבות רוסית אסורה בעניינים לא לו כ'פרובוקאציה', עד שהמילה 'פרובוקאציה' הייתה כבר לזרה ואיבדה לחלוטין את ערכה, חוגגים את תחייתה של ה'פרובוקאציה' כאמת מוכחת. קרנה עלתה.
עיתונאי העולם אינם יודעים לאן להוליך מבוכתם. כל שהדף את האמת שבדיווחיהם כשקר מוחלט מחבק עתה את העיתונאי המת החי המוכיח כשבעים ושבעה עדים שעיתונאי הוא רב שקרנים שאפילו הסוכן המיתולוגי 007 לא ידע להונות כמותו, בחייו ובמותו.
נסתרות דרכי הספור הפנטסטי הזה. כמעט דבר בו לא מתחבר לסבירות. הוא נקרא כסוריאליסטי, אבל מטריד מפני שזה סוריאליזם ראלי לחלוטין. ואין מבין למה. ואין יורד לסוף הרצף ההגיוני שעושה את מה שנראה כפארסה למה שהוא בעליל בלתי מוסבר בתכלית. אפילו לא כקונספירציה.
והאמת? אין יודע, אבל לשאול מה יהיה עליה בימים האלה בהם היא מככבת כמוכחשת קומי טראגית והשקר תובע לשנות את האותיות בו הוא כתוב מ שין קוף ריש לאלף מם תו, מותר גם מותר.
היום האחרון בחדש מאי.