שואה ארמנית - קול קורא

אנו קוראים לממשלת ישראל להכיר ברצח העם הארמני והשואה הארמנית על-ידי הטורקים בשנת 1915, רצח עם שבוצע על-ידי האימפריה העות'מאנית. דיי עם הפוליטיקה הזולה הזאת. אינטרסים פוליטיים קטנים, משחקים של הסתתרות מאחור סיסמאות. לכנסת ישראל הובאו במשך השנים עשרות הצעות להכרה בשואה הארמנית. הכרה ברצח העם הארמני שבוצע על-ידי הטורקים במלחמת העולם השנייה בשנת 1915. הכל נגנז בשם אינטרסים זולים. תתארו לכם שממשלת הוד מלכותה של בריטניה, או ממשלת צרפת, או ממשלת ארצות הברית ועוד לא היו מכירות בשואה של העם היהודי במלחמת העולם השנייה. איזו צעקה הייתה יוצאת. אנטישמים ומה לא? די עם ההסתתרות אחרי מילים ריקות מתוכן. הצביעות של כנסת ישראל וממשלת ישראל זועקת לשמיים. באיזו זכות אתם לא מכירים בשואה הארמנית? בגלל אינטרסים פוליטיים זולים, בושה וחרפה. לנו כמדינה וכעם שעבר שואה דומה ומחרידה במלחמת העולם השנייה שבוצע על-ידי השלטון הנאצי בגרמניה אין כל זכות, לא חוקית ולא מוסרית, להתעלם מרצח העם הארמני. מיליון וחצי ארמנים נרצחים על-ידי השלטון של האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1915. זה לא הטבח הראשון של הארמנים שבוצע על-ידי האימפריה העות'מאנית. טבח גדול במיוחד היה בשנים 1894-1896 ובוצע על-ידי סולטאן עבדול חמיד שנקרא גם ה"רוצח הגדול", "הסולטאן האדום", "סולטאן הדמים" ו"עבדול הארור". באותן השנים יוצאים המוני טורקים ורוצחים כ-50,000 ארמנים. בשנת 1915 בחודש דצמבר יוצאת כתבה בניו-יורק טיימס - שם נכתב באופן ברור ביותר שמדיניות ההשמדה המכוונת של השלטון הטורקי ידועה ומקבלת גושפנקה מכול הגורמים השלטוניים בטורקיה, שבאותה תקופה משמידה מיליון וחצי ארמנים. גירוש הארמנים מטורקיה מקבל גיבוי בחודש מאי 1915 על-ידי הוועדה המרכזית של מועצת האחדות והקדמה הטורקית אשר מקבלת החלטה לגרש את הארמנים מאזורים מסוימים בטורקיה ומעניקה לממשלה העות'מאנית ולצבא את האישור לגרש כל מי שהם חושבים שמהווים איום על הביטחון הלאומי של האימפריה. האווירה הנוצרת בטורקיה היא אווירה אשר נותנת לגיטימציה לרצח העם הארמני בטורקיה. האחריות על גירוש הארמנים ורציחתם בשנת 1915 מוטלת על המשטרה הטורקית שיוצרת לשם כך את יחידות הארגון המיוחד שנקרא בטורקית ch'ett'e. הארגונים השונים שהוקמו לצורך כך על-ידי משרד הפנים ומשרד המשפטים של האימפריה מגייסים אסירים פליליים ופושעים שונים אשר יושבים בבתי הסוהר. לשם כך מי שמתנדב משוחרר מבית הסוהר. לארמנים ניתנים מספר ימים לברוח מהאזורים השונים בטורקיה, כאשר הם יכולים לקחת איתם מספר פריטים קטן. את התיאור הטורקי למעשי הרצח הללו מתאר מפקד הארמיה השלישית העות'מאנית, הייב פאשה - הוא קורא להם קצבים של בני אדם. אם הוא אומר זאת מי אנו שנחלוק עליו. הטורקים יוצרים צעדות מוות רבות של ארמנים - הצעדות הללו כל מטרתם הן מוות של כל הצועדים, אשר מתים מקור, מרעב, ומתשישות ונרצחים תוך כדי צעדות מוות. אונס הנשים הצועדות ושל כל ילדה ולא חשוב מה גילה. אונס ילדים כולל בנים, וירי על הצועדים. כך מתים כמעט כל הצועדים בצעדות המוות הללו. נטישת הצועדים במצעדי המוות הללו במדבריות שונות בטורקיה, כאשר כולם היו מודעים לכך ששם הם ימותו מרעב ומקור וממחסור במים. התוכנית המוצהרת - השמדת כל העם הארמני אשר בשטחי האימפריה, מקבלת חיזוק על-ידי טלעת פאשה וג'מאל פאשה שידעו ואישרו את התוכנית הנ"ל והם אשר נתנו יד לכך ובכך דנו מאות אלפי ארמנים למוות בטוח. ארמנים רבית נדחסו לרכבות משא ורכבות להובלת בהמות ונשלחו אל מותם. מהנדסים גרמניים ובוני הרכבת ברלין-בגדד כתבו על כך להנהלת הפרויקט הגרמני דוויטשה בנק. הם כתבו כי הם מזועזעים ממה שהם רואים, הם כותבים שזאת אכזריות חייתית מה שהם רואים בכול יום. מייג'ור גנרל אוטו פון לוסוב, הנספח צבאי וראש נציגי הצבא הגרמני באימפריה העות'מאנית, כותב כי האימפריה הטורקית מבצעת רצח עם ארמני וכל כוונתה להשמיד את העם הארמני, לתפוס את השטחים של הארמנים ולבזוז את רכושם. כל רצונה של ממשלת טלעת היא חיסול כל הארמנים בטורקיה. ישנה החרמת רכוש ארמני באופן מלא ונרחב בכול רחבי האימפריה העות'מאנית. הטורקים ממציאים חוק חדש שנקרא רכוש נטוש. באמצעות החוק הזה מוחרם כל רכושם של הארמנים ומועבר לידי השלטונות הטורקיים אשר מחרימים את כל מה שנשאר לאחר רצח הארמנים או בריחתם. חוץ ממה שנשדד על-ידי המוני הטורקים בכול האזורים הללו. אחמד רזא, חבר הפרלמנט הטורקי באותם השנים, מוחה על החרמת הרכוש של הארמנים שמגורשים באכזריות רבה על-ידי השלטון הטורקי. אך ללא הועיל. הוא קורא לכך לא חוקי ואף אכזרי. דבר לא עוזר החוק עובר בפרלמנט הטורקי בשנת 1915 בתאריך שלוש עשרה לספטמבר. אונס המוני מתבצע. אונס שיטתי של הנשים הארמניות על-ידי הטורקים ובעידודם של הקצינים והשלטונות הטורקיים. אנסים הם בכול רמות הפיקוד מהקצונה הבכירה ועד לחייל הפשוט. נאנסות נשים, ילדות וילדים ארמניים בצורה שיטתית. האונס נעשה לא רק על-ידי בודדים. מתבצע גם אונס קבוצתי הכולל כעשרה עד עשרים אנסים ולבסוף זורקים את הנאנסים עד אשר מתים ברחובות ובכול מקום שבו הן או הם נאנסים.

מחנות ריכוז שריפת הארמנים והמתה בגז

מחנות ריכוז שריפת ארמנים והמתה בגז מוקדמים. הטבעה של ארמנים בים או בנהרות או באגמים הטורקים, והקמת עשרות מחנות ריכוז של הארמנים בכול רחבי האימפריה הטורקית. מעשי הטבח בעם הארמני מקבלים צורות שונות, בהן שריפה, ריכוז של בני אדם הכוללים נשים וזקנים בכנסיות, בבתי ספר ובכול מקום שניתן לרכז בו אנשים ושריפת כל הנמצאים בפנים. איש ניל"י בלקינד איתן היה באותה תקופה במפקדה של ג'מאל פאשה, מתאר את השריפות הללו כך שכ-500 ארמנים מרוכזים בכפר מסוים וכולם מועלים באש. ישנם אסירים טורקיים שעדים לכך ומספרים כי הם היו מזועזעים וכי ריח הגופות השרופות נישא באוויר למרחקים גדולים. ישנו תאור של ההיסטוריון ואחן דאדריאן שכתב בכתביו כי כ-80,000 ארמנים בכ-90 כפרים שונים נשרפו למוות. הטורקים גם המיתו את הארמנים בגז, כמו-כן אספו מספר רב של ארמנים על סירות והטביעו אותן. ועוד שיטות שונות ומשונות שהומצאו על-ידי הטורקים. הטורקים המציאו שיטות של קיבוץ מספר רב של ארמנים על סירות והטבעתן של הסירות באגמים או בים. כמו-כן זריקת ארמנים לתוך נהרות ואו לימים גועשים בנהר או בים. התיאורים על מעשי ההטבעה של הארמנים מגיעים ממקורות רבים. להלן תאור של שני אישים בלבד כאשר מצויים תיאורים רבים וקשים. הקונסול האיטלקי Giacomo Gorrini כותב כי הוא ראה אלפי ילדים ונשים ארמניות מועלים לסירות וספינות ומשם נזרקים לים השחור. הוא מתאר כ-50,000 ארמנים הנרצחים בשיטות הללו. הופמן פיליפ היושב בקונסטנטינופול כותב במברק כי ספינות מלאות באנשים ילדים וקשישים המלאים בארמנים מוטבעים בנהרות הפרת ויובליו. הוא כותב כי המספרים הם גדולים מאוד. הנשיא תאודור רוזוולט כתב כי זה "הפשע הגדול ביותר של המלחמה". מלחמת העולם הראשונה. היכן מדינת ישראל? האם הנשיא האמריקני רוזוולט רואה בכך דבר מה ושולי? מדינות רבות הכירו בשואה ארמנית, כ-32 מדינות שונות. אבל לא מדינת ישראל. לא הפרלמנט - הכנסת של מדינת ישראל. הכל בגלל אינטרסים זרים. אנו כמדינה של ניצולי שואה לא יכולה לעבור על כך לסדר היום. להלן רשימת המדינות שהכירו בשואה הארמנית - מדינת ישראל אינה רשומה שם. גם לא כנסת ישראל. אורוגוואי 1965 קפריסין 1975 ארמניה 1988 רוסיה 1995 קנדה 1996 לבנון 1997 צרפת 1998 בלגיה 1998 יוון 1999 איטליה 2000 הוותיקן 2000 שווייץ 2003 ארגנטינה 2003 סלובקיה 2004 הולנד 2004 ונצואלה 2005 ליטא 2005 פולין 2005 צ'ילה 2007 שוודיה 2010 בוליביה 2014 צ'כיה 2015 אוסטריה 2015 סוריה 2015 בולגריה 2015 לוקסמבורג 2015 ברזיל 2015 פרגוואי 2015 גרמניה 2016 דנמרק 2017. האפיפיור והאיחוד האירופי בשנת 2015 הכירו בשואה הארמנית והיכן מדינת ישראל? רובי ריבלין נשיא מדינת ישראל בתאריך 28 בינואר 2015, מעל במת האומות המאוחדות לציון יום השואה הבין לאומי מזכיר את רצח העם הארמני ואומר את הדברים הבאים: בשנת 1915 בימים בהם התרחש רצח בני העם הארמני כתב אבשלום פיינברג, איש ניל"י את הדברים הבאים: "כבר נשחקו שינַי מחרון, מיהו הבא בתור? כי הנה התהלכתי על האדמה הקדושה והמקודשת, בדרך העולה ירושלימה, ואשאל עצמי אם חיים אנו לעת הזאת, בשנת 1915, או בימי טיטוס או נבוכדנצר? וגם שאלתי עצמי אם רשאי אני לבכות על שבר בת עמי בלבד ואם לא הזיל ירמיהו דמעות דם, גם על הארמנים"? כך כתב אבשלום פיינברג, לפני 100 שנים בדיוק. 100 שנים של גמגום והכחשה. בארץ ישראל של אז, אליה נולדתי, איש לא התכחש לרצח שארע. תושבי ירושלים, הורי, ראו אותם מגיעים באלפיהם, מזי רעב, אודים מוצלים מאש. בירושלים הם מצאו מקלט וצאצאיהם חיים בה עד היום. בנימין נתניהו אומר את הדברים הבאים בשנת 1989 "יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, ויש דברים שהם מעבר לדיפלומטיה. שואות של עמים הם מקרה מובהק של קטגוריה כזאת". די עם הפוליטיקה, הגיע הזמן לתקן שגיאה היסטורית זאת ולהכיר בשואה הארמנית על יד כנסת ישראל וממשלת ישראל. תתארו לכם שהצרפתים היו מודיעים למדינת ישראל כי הם מפסיקים להכיר בשואה של העם היהודי ממלחמת העולם השנייה? מה הייתם אומרים אז? תתארו לכם שהצרפתים היו מודיעים למדינת ישראל כי הם מפסיקים להכיר בשואה של העם היהודי ממלחמת העולם השנייה מה הייתם אומרים אז? היכנסו וחתמו על העצומה. זאת לא פוליטיקה זה עשיית צדק ומחיקת העוול שאנו גורמים לעם שלם בגלל פוליטיקה.