דומה שאת הימורי המונדיאל צריך לחלק לשנַיים: בעיות הימורים כלליות, ובעיות הימורים הספציפיות למונדיאל. ספציפית למונדיאל, כאילו לא די בניתוק המשפחתי ובעיות שלום בית שמשחק הכדורגל העולמי גורם, בגלל התמכרות הגברים למשחק, שנוספו על כך ההימורים הכספיים היומיים במשחק לגבי המדינות המנצחות.
השנה הם שברו שיאים חדשים בגלל גורם ההפתעה שהיה כה דומיננטי בו, כשמדינות שהיו אמורות לקטוף את גביע הניצחון, דוגמת ארגנטינה, גרמניה וּקרואטיה, נכשלו. וההרס הכלכלי והמשפחתי הוא אפוא כפול וּמכופל. ומלבד זאת הימורי המונדיאל עלולים לגרום להתמכרויות גם להימורים אחרים.
אולם גם בעיות ההימורים הכלליות אינן פוסחות על המשחק. בהימורים, כמו בהימורים, אתה יודע איך אתה נכנס, אבל לא איך אתה יוצא. ההימורים ממכרים באופן שהימור גורר הימור. לכן ההמלצה שתהמר בהתאם לאפשרויות הכספיות שלך אינה רלוונטית. כשאתה בפְנים, אתה כבר לא עוצר באדום, וגורר הפסד אחרי הפסד. ומה עוד שאם גרפת רווחים בהתחלה, אתה ממשיך כי אתה מכוּר לאשליית הרווח. לכן הֶחכם אינו נכנס להימורים כלל.
על המדינה לצמצם גם את ההימורים החוקיים, הגורמים לאובדן הכנסות ולא אחת לפירוק התא המשפחתי. לדעתי, יש בהחלט להגביל את הימורי הטוטו והלוטו. ובוודאי שיש ללחום מלחמת חורמה בהימורים הבלתי חוקיים הצצים כפטריות אחר הגשם. כך למשל, יש להטיל מס (נושא שכבר עלה לכותרות) על המטבעות הדיגיטליים, כך שיהיו שקופים לרשויות כמכשיר הימורים. עם כל הכבוד לשירותי הגמילה שמפעל הפיס מעמיד לרשות המתמכרים, האין זה מזכיר את חכמי חלם, שבמקום לתקן את הגשר הרעוע שגרם לפציעות העוברים ושבים בו, הם הקימו בית חולים לטיפול בפצועים. ומפעל הפיס כמשל.