לא מעט נכתב על חוק הלאום מזווית החקיקה הקיימת עד כה, או ביחס למציאות הפוליטית הלכה ולמעשה. לא פחות מעניין לכתוב על חוק הלאום ביחס למורשת הליכוד של ימינו. הליכוד שהוקם הורכב מספר מפלגות כשבמרכזו עמד גח"ל-גוש חרות ליברלים, כשמנהיג תנועת החרות מאז הקמתה היה
מנחם בגין.
כבר בהיותו מפקד האצ"ל הצהיר בגין בהכרזה, המוכרת כ"הכרזת המרד" (שפורסמה בתחילת 1944), על הצורך ש"השלטון על ארץ ישראל יימסר לידי ממשלה עברית זמנית" כשהסעיפים המעניינים בהקשר הסוגיה הנדונה הם הסעיפים (ח'- י') בהם נכתב שהממשלה העברית של ארץ ישראל: "תבטיח לכל אזרחי המדינה עבודה וצדק סוציאלי, תכריז על אכסטריטוריאליזם של המקומות הקדושים לדת הנוצרית והמוסלמית (לידיעת "נאמני הבית"-! י.ב.) והחשוב מכל: "תעניק שווי זכויות מלא לאוכלוסייה הערבית".
תפיסת שוויון הזכויות של האצ"ל אומצה על-ידי תנועת החרות ובצורה חדה במיוחד בהצעת החוקה שכתב יוחנן בדר לבקשת בגין לאסיפה המכוננת, שנבחרה אך ורק לצורך מתן חוקה. ספק אם חברי הכנסת של הליכוד שעסקו בעיצוב חוק הלאום קראו כלל את החוקה שהציע בדר.
הכרה פנימית ושכל
כל מי שחש שניפגע מחוק הלאום, כדאי שיקרא הפסקה הבאה: "זכאי אדם להתנגד בפועל לדיכוי ולעריצות ולהתגונן כפי הצורך בכל התנגשות בלתי חוקית בחייו, בשלמות גופו, ב
כבודו ובקנינו. חיללה הרשות את הזכויות האדם והאזרח, וגם הערבויות החוקיות חדלו למעשה מלהיות מגן לו, יהא המרד לזכות ולחובה לעם ולכל חלק בקרב העם" (ההדגשות הן שלי-י.ב.).
מעניין לדעת מה היו אומרים למשל
יריב לוין ו
מירי רגב לקביעות הבאות של חוקת בדר: "הדת וקיום מצוותיה יכולים להישען רק על ההכרה הפנימית והשכל, ולא על כפיה מן החוץ. חופש גמור של המצפון והאמונה ניתנו לאדם וחובה עליו לנהוג יחס של סובלנות וכבוד לחופש המצפון והאמונה של הזולת".
מענה ל"הדתה "שמדטה" של בנט וחכ"י הליכוד הנשרכים אחריו, מהווה הפסקה הבאה: "שום חוק ושם רשות ציבורית לא יכריחו אדם להשתייך אל קהילה דתית או לקיים את מצוות הדת, אפילו הוא מחזיק בהן, או לקבל על עצמו עונש כל שהוא או מעשי תשובה, תרומות לאיגוד דתי שאינו משתייך אליו". ולא רק זאת אלא שגם "החוק יבטיח לכל אדם שאינו משתייך לקהילה דתית את האפשרות החוקית לבוא בברית הנישואים ולבטלם, קבורה הוגנת, וכן דרך משפטית בכל העניינים הנוגעים למעמדו האישי", זאת גם לידיעת מרצ שכנראה איננה חלוצת זכויות האזרח...
מול חיזוק האתנוקרטיה על-ידי השלטון הנוכחי, מציבה הצעת החוקה של בדר חזון ליברלי, שהיה דווקא אמור לעצב את השקפת תנועת החרות, גח"ל והליכוד, שכיום הוא קריקטורה של תנועה לאומית שהיא ליברלית.