אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת לפני הכל להשתתף בצערה של משפחתו של ארי פולד, שנרצח בפיגוע אתמול וגם הפגין גבורה, אומץ לב וניסיון עז לגונן על חייהם של מי ששהו באותו מקום. אני משתתפת באבלכם ובצערכם.
אני חושדת בשרת המשפטים
איילת שקד שנאום השטנה וההסתה שלה נגד בית המשפט העליון לא נועד רק להפחיד את שופטי בית המשפט העליון ולאנוס אותם לקבל החלטות שיפיסו את דעתה של פוליטיקאית אחת; אני חושדת בה בהרבה יותר מזה: בכך שהיא טומנת במודע את הזרעים שנועדו להכשיר את הקרקע להדחתם של שופטי בית המשפט העליון ולהדחתה של נשיאת בית המשפט העליון.
אני שמחה שהצטרפה אלינו עכשיו שרת המשפטים. אני חושדת שזה מחושב היטב וטמון בכל משפט ומשפט מנאום ההסתה שנשאת נגד בית המשפט, כאילו שופטי בית המשפט העליון משנים את המשטר של המדינה ללא הכר; שבגלל שופטי העליון - כן, בגללם, לא בגלל חבר הגזענים והלאומנים שמחוקקים חוקים מרושעים ומושחתים, תוך שהם נושאים את שמה של הדמוקרטיה לשווא - "בגללם יחדל העם, שהוא הריבון, לעצב את הסדריו באמצעות נציגיו", אני מצטטת; "בגללם נעבור לשיטה אחרת שבה העם לא יהיה הריבון" - גם זה ציטוט. ועוד ציטוט: "הפעם, אומרת שרת המשפטים, לא החוקים הרגילים על הכוונת אלא דווקא חוקי-היסוד הם שעומדים במוקד, לא הטפחות אלא דווקא המסד".
ועל מה? על מה? על זה שהעליון העז לא לדחות על הסף את העתירות נגד חוק הלאום. עוד לא אמר את דברו, עוד לא ישב לדון, עוד לא נקבע הרכב, עוד לא ניתנה ההחלטה, והוא כבר עומד בעצמו למשפט ולאיומים. צעד מסוכן את קוראת לזה, שרת המשפטים, לא פחות. מסוכן. על זה שלא דחו על הסף את העתירות נגד חוק הלאום. מה עושים למי שמסכן אותך? עולים עליו עם D9, כן.
אולי, גברתי שרת המשפטים, תחסכי זמן ומאמץ; תני לבית המשפט העליון רשימה מפורטת במה מותר להם לדון ומה לא ומה ההחלטות שאת מוכנה שיתקבלו ומה לא תסבלי בשום פנים ואופן. למה לסבך את הכול? על הפרדת רשויות שמעת? על עצמאות בית המשפט ומוסדות שלטון החוק שמעת? על כך שהדמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב אלא גם - ואולי בעיקר - נבחנת בשמירה על זכויות המיעוט שמעת? ומה אם מחר תחוקקו חוק-יסוד, אני יודעת, שאומר שלנשים אין זכות על קניינן, למשל? או שלג'ינג'ים אסור להיכנס לבתי כנסת? או שליהודים שעלו מאתיופיה אסור בכלל לגעת במזון וביין מחוץ לבית שלהם? או אולי תשללו מערביי ישראל את זכות ההצבעה? גם אז יהיה אסור לבית המשפט העליון להתערב? אני רוצה לדעת. בשום תנאי?
ועוד ציטוט - אני מצטטת את שרת המשפטים: "בכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה עד כה שיטתנו הדמוקרטית. מעתה ייקבעו הנורמות שלא באמצעות העם". ככה, באמת במאמר מוסגר, זה לא העיקר, אבל אני אציין שהיומרה הפומפוזית הזאת לייצג את רצונו של העם בחוק הלאום גם היא ממש מופרכת. ממש שאלתם את פי העם. כל אזרח בישראל קם בבוקר במשך שנים ואמר: אני חייב חוק לאום כאן ועכשיו, כי חיי אינם חיים בלי חוק הלאום, ובלי חוק הלאום בכלל יקרוס כל המפעל הציוני. ממש נעניתם לרצונו של העם. ובאותו שבוע שהחוק חוקק העם ממש רצה שיחוקק חוק שפוטר את ראש ה
ממשלה מתשלום מיסים על הבריכה הפרטית במעון הפרטי שלו. מה זה רצון העם? ממש רצון העם.
עכשיו, זה לא שאתם רוכבים על גלי הסתה וגזענות של איזה המון. חס וחלילה. זה לא שאתם קשובים לרצונו של העם. אתם, אתם מייצרים את גלי ההסתה האלה. אתם לא רוכבים על נמר, אתם הנמר. העם הרבה יותר מתון מכם, הרבה יותר סובלני מכם, הרבה יותר מקבל את האחר, הרבה יותר בוטח במוסדות המדינה. אגב, בכל משאל העם בוטח בבית המשפט העליון הרבה יותר, לצערי, מאשר הוא בוטח בנו, הפוליטיקאים.
רקחתם איזה חוק עלוב, הזוי, מיותר, מסית, פוגעני, גזעני, שמבאיש את שמה של ישראל בעמים. עשיתם את זה בצורה מכוערת, בניגוד לרצונם של הרבה אנשים שהצביעו בשביל החוק הזה. ועכשיו זה כבר הפך לדיבר מעשרת הדיברות; לציווי אלוקי; למשהו שאם יעז בית המשפט העליון לדון בו בכלל, זה יהיה "הקרבת הערכים הדמוקרטיים עצמם" - וגם זה ציטוט. ועוד דברי בלע כהנה וכהנה: "שומט את הבסיס של ההליך הדמוקרטי"; "אם בג"ץ ידון בחוק הזה זאת תהיה רעידת אדמה", אומרת שרת המשפטים, "לא רק משפטית אלא גם פוליטית. זוהי רעידת אדמה משטרית".
וכל זה ממש בצמוד, באופן מקרי ביותר, להדחתו של מפכ"ל המשטרה, שהעז שלא לבלום את החקירה נגד ראש הממשלה. עכשיו, נאמרו נימוקים פרוצדורליים: זה לא הוא שחוקר; כהונתו ממילא הייתה לשלוש שנים. הצחקתם אותי. ביזיתם אותו, רמסתם אותו, עשיתם לו דה-לגיטימציה, הסתתם נגדו, עשיתם כאן ישיבה מיוחדת בכנסת שבה התחריתם אחד בשני מי ישפיל ויבזה אותו יותר. אתם, במו ידיכם - במאמץ משותף, ציני, מחושב, מנוול - הפכתם אותו לפרסונה נון גרטה, עד ששום שר מהליכוד כבר לא היה יכול בכלל להאריך לו כהונה בלי להיסקל בעצמו. זו פרקטיקה קבועה, זדונית. היא נגד כל גוף אפשרי: נגד ארגוני החברה, נגד כל מוסדות המדינה, נגד נשיא המדינה. עכשיו כמובן אנחנו דנים בסוגיית בית המשפט העליון. זה גם מפיל חלל את כל מי שחס וחלילה נגוע באהדה לאחד הגופים האלה, שמסיתים נגדם ברשעות ובזדון.
אני חושדת באמת ובתמים, גברתי שרת המשפטים, שאת בנית נדבך אחרי נדבך את חוסר הלגיטימציה המדומה של בית המשפט העליון שלנו, ואת מסיתה נגדו בקור רוח מחושב. מה את מתכננת - כניעה ופחד שלהם שיכתיבו את פסקי הדין כדי לרצות את המשטר? אולי הדחה של נשיאת בית המשפט העליון? אני לא יודעת.
הרי יש כמה מדינות שאנחנו שומרים איתן על יחסי אהבה גדולים, למרות גילויים של אנטישמיות, שאצלן זה כבר קרה. כאן הונחו היסודות לזה שזה יקרה. מחר בבוקר אנחנו נשמע שחצי משופטי בית המשפט העליון מודחים, כי בהצעת חוק דמוקרטית הוחלט שרק מי שהוא מגיל 50 ומטה יכול להמשיך לכהן, למשל; ושבמקרה בית המשפט העליון כפוף ישירות לשרת המשפטים. זה כבר לא יפתיע אותנו, כי הזרעים האלה, זרעי הפורענות, כבר נטמנו באותו נאום מסוכן שלך.
מה שאת עשית, ומה שעושה נתניהו, ומה שעושה קבוצה קטנה וקיצונית שמכתיבה את הטון לממשלה כולה - ככה נראים דמדומים של דמוקרטיה. זה לא קורה בבת אחת; זה קורה בהדרגה. אנחנו עוד לא שם. יש לנו מדינה נהדרת, יש לנו עדיין עיתונות חופשית, יש לנו עדיין ארגוני חברה חזקים, אבל אנחנו בצעדי ענק מתקרבים למקום הזה, וזה מה שאתם עושים בקור רוח מחושב.
ובהזדמנות הזאת, לקראת יום כיפור אני רוצה לבקש סליחה מהציבור על כך שטרם הצלחנו להחליף את שלטונכם בשלטון שבאמת סופר את העם, ולא מעלה באש את החזון הציוני הנאצל של מדינה יהודית ודמוקרטית. שנה טובה. גמר חתימה טובה. תכלה שנה וקללותיה הרבות, לצערי, תחל שנה וברכותיה.