ציפי לבני תהיה שם,
צחי הנגבי יהיה שם, רבים יהיו שם, אני לא, ולא בגלל שהאירוע אינו חשוב, האירוע חשוב ביותר, אלא בגלל צביעותם של המארגנים, בגלל גניבת הדעת הקורנת מאתר האינטרנט שלהם.
תנועת דרכנו מחלקת את הציבוריות הישראלים לשניים: לשחורים ולבנים, אור וחושך, קיצונים ומתונים.
המתונים אלה כמובן תומכי "דרכנו", ומיהם הקיצונים? הקיצונים לדברי "דרכנו" הם כל מי שחולק על דעתה של "דרכנו" או כפי שהם כותבים באתר האינטרנט שלהם "החזון הציוני הוא גדול וחשוב. עלינו להגן עליו מפני הקיצוניים המעוניינים בסיפוח הפלשתינים אלינו".
ואם יורשה לי, אגלה ל"דרכנו" סוד כמוס, אתם קיצונים בדיוק כמו הקיצונים מן העבר השני, מי שדוגל היום בהיפרדות מהפלשתינים ביו"ש בלי שנראה באופק כל פתרון לרצחנות הקיצונית הטבועה בהם, מבלי שנראה באופק כל פתרון לאי ההכרה שלהם בנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, הוא קיצוני לא פחות אם לא יותר מאלה הדוגלים בסיפוח השטח, וכשם שלא אבוא להפגנות ולעצרות המאורגנות על-ידי ה"קיצונים" מימין ("המספחים"), אין לי חלק ונחלה בהפגנות ובעצרות המאורגנות על-ידי ה"קיצונים" משמאל ("הנפרדים").
כן, זו שיטה ידועה בשמאל, לתת כינויים, סטיגמות, אם אתה לא בדעתי אז אתה קיצוני, אם אתה בדעתי אז אתה MAIN STREAM, אם אינך מסכים עמי, אתה שחור, וברגע שתסכים אתי תהיה פתאום לבן, אם אתה חולק על דעתי אתה שייך לבני החושך, ובשנייה שתיפול לרשתי תהפוך לבן של אור, זו שיטה מניפולטיבית וידועה, אשר לאנשים מתונים אסור שיהיה בה חלק ונחלה.
ובאמת, לא הדוגלים בסיפוח הם קיצונים, ולא הדוגלים בהיפרדות הם קיצונים, סיפוח והיפרדות הן גישות לגיטימיות, בהן נקטו מנהיגי ישראל בעבר, הן מימין והן משמאל (אגב, ה"מספחים" היו בעיקר משמאל, ו"הנפרדים" היו בעיקר מן הימין. היסטורית, מנהיגי השמאל הם ש"כבשו" ו"סיפחו" ומנהיגי הימין היו אלה שהובילו את עיקר הפתרונות מדיניים, הם היו אלה ש"נפרדו", בקיצור, הפוך על הפוך). ההחלטות על סיפוח/היפרדות הן בעיקר בעלות משמעות טקטית, על-אף ההשלכות האסטרטגיות כבדות המשקל שלהן, ובעיקר מהסיבה שאנו רואים בכל סיפוח/היפרדות כפיקדון הפיך עד לשינוי כלשהו במצב הביטחוני ו/או עד למועד סיום הסכסוך. ובעיקר מפני שבין סיפוח להיפרדות יש גם פתרון שלישי, פתרון של לא לבלוע ולא להקיא הננקט בפועל בשטחי יו"ש מאז מלחמת ששת הימים, ניסינו להפוך את המשוואה בעזה והתוצאה היא חרבון אחד גדול, וכל מי שלא לומד לקח מפרשת עזה, אנא יביט בראי ויראה אדם לא סביר, לא הגיוני, אדם אשר מגיש את הלחי השנייה כקרבן לסכיני מרצחיו.
הדוגלים בסיפוח, ולעומתם הדוגלים בהיפרדות, אולי טועים, אולי מטעים אבל הם אינם קיצונים, הקיצונים הם התומכים בסירוב, הקיצונים הם המגינים על משתמטי צה"ל, הקיצונים הם המסרבים לשרת על-פי החלטות המיון של הצבא, הקיצונים הם הקוראים להפרת סדר וחוק, הקיצונים הם האלימים, הקיצונים הם המאיימים, הקיצונים הם המסיתים לאלימות ולגזענות, הקיצונים הם המנפנפים באגרופים ובנשק, ובהם חייבת החברה להילחם, אלה ורק אלה חייבים להיות ה"אויבים" של דרכנו.
ואני, שאינני דוגל בהיפרדות כלל ועיקר, ולו מהסיבה שהיפרדות שקולה בעיני להתאבדות קולקטיבית, ואני הסובר שכל התומך בהיפרדות כיום ולא מביט מה קורה בגבולנו הדרומי, הוא בראש ובראשונה בעל קווי חשיבה והסקת מסקנות אינפנטילים (תינוקיים), ואם כתוצאה מכך אני נחשב קיצוני בעיני "דרכנו", ודאי ש"דרכנו", איננה ולא תהיה דרכי.