שלום חברים. ברצוני לשתף אתכם במשהו נורא שקורה לי בחודש האחרון, מאז הוחלט על הקדמת הבחירות, ולשאול אתכם האם גם לכם זה קורה: לדוגמה, כשאני מתעוררת בבוקר, הולכת לצחצח שיניים. פעולה טריוויאלית לחלוטין. שתי דקות ואני כבר פונה לפעילות הבאה. זהו. ששתי דקות הספיקו, כי ברדיו שפועל ברקע מכריזים שעוד מפלגה התפרקה לשתי מפלגות.
ניחא. אבל לא ייתכן שכשאני נוהגת לעבודה, נסיעה של חצי שעה בקושי. מרוכזת להשתחל בין המכוניות ולהגיע בשלום ליעדי, אני מגלה בסופה ששתי מפלגות חדשות נולדו. ולא רק זאת, בעבודה לא היה לי זמן להקשיב לחדשות, ומה התוצאה? - שלושה רמטכ"לים ואלוף, כולם במיל', הכריזו שהם מייסדים מפלגות חדשות. כל אחד בנפרד, כמובן.
כאן התחיל החשש לכרסם בי שמא בגלל שאני לא מספיק קשובה - משתוללת אפידמיה ברחבי המדינה, כי שמתי לב שכל פעם שאני פותחת חדשות אחרי נתק של זמן מסוים, מתחוור לי שעוד כמה מפלגות נולדו, כאילו איזו אמבה החליטה להשתולל ולהתרבות על המצע של חוסר תשומת הלב הציבורית שלי.
ניסיתי לבדוק האם התאוריה שלי נכונה, ואכן לא התבדיתי - בשעתיים שחלפו מאז החלטתי להיות מחוברת, כמו באינפוזיה, לכל ערוצי החדשות, הכל הלך למישרין. דיווחו כרגיל על רצח והתאבדות, ירי לעוטף, פצועים מאבנים בשומרון, שוד קשישים בתל אביב - כל הדברים הנדושים והרגילים שלא מצריכים תשומת לב מיוחדת של האזרח.
כל זאת עד שהלכתי לנוחיות וכשחזרתי משם נחרדתי לגלות שעוד ארבע מפלגות חדשות נוסדו! אין לכם מושג כמה כעסתי על עצמי! עד כדי כך אני חסרת אחריות? - כל המחנה מתפצל לפיצולי פיצולים והאפידמיה משתוללת רק בגלל חוסר האחריות שלי? מה, לא יכולתי להתאפק עד אחרי הבחירות?
לקח לי זמן להירגע, ואז הטלפון צלצל ועל הקו הייתה החברה שלי, שרצתה לשאול אותי להיכן נעלמה איזו אושייה ידועה בתחום החינוך המוכרת לשתינו.
- יוכי, אני לא יכולה לדבר כרגע - הסברתי לה ובקולי מתח - אני עסוקה.
נפרדנו לשלום. נשבעת. שיחה של פחות מחצי דקה. פתחתי חדשות והסתבר שאותה אושייה הקימה בן רגע מפלגה.
מיד כתבתי מייל לאיזה ידיד - פרופסור מדען באקדמיה, שיחקור את הפתולוגיה שכל רגע שתשומת לבי מוסחת, קופצת לה איזו אושיה או אלוף במיל', רצה כאחוזת אמוק לוועדת הבחירות ומייסדת מפלגה.
הידיד כתב לי שעלי לגלות סובלנות דמוקרטית שכן החוק מתיר לכל אזרח מעל גיל 21 להציג את מועמדותו ולהיבחר, למעט מקרים ספורים כגון החלטת ביהמ"ש, עבריינים מורשעים או בעלי משרות ציבוריות רמות. לדעתו, כך אמר, זה מותיר כשבע וחצי מיליון מתוך 8 מיליון אזרחים הרשאים להציג מועמדות ולרוץ לבחירות, כך שעוד היד נטויה ואם הגענו עד כה רק ל-50 מפלגות מתוך 7.5 מיליון אופציות, עלי לברך.
תוך כדי ההתכתבות סיפר לי שמחר הוא מכריז על מפלגה חדשה, ושאל האם אני מעוניינת להצטרף למייסדים. מה המצע, שאלתי, והוא ענה: לגרום לכך שבחוק יגבילו את מספר המפלגות.
ניתקתי מגע ושוב הצטערתי על הסחת הדעת הזו שלי, וכשהאזנתי לחדשות. אבוי: עוד שלוש מפלגות הגיחו לאוויר העולם, לא כולל זו של הידיד שלי.
עכשיו ברגע זה השעה שלוש וחצי בלילה. אני מודיעה לכם, חברים, שאני חוששת להניח ראשי על הכר ולהירדם פן יתפלקו להן מפלגות חדשות ובבוקר אקום לקטסטרופה פוליטית קולוסאלית...
גם לכם זה קורה?
C וכל הזכויות שמורות ל-9/4.
