את תלונות קצין-המִנהלה של מטה ״נחשון״, אפרים בן ארצי, רשם בן-גוריון ביומנו, שלושה ימים אחרי פירוק מטה המיבצע. בן-ארצי התלונן על כל דרגי הפיקוד: ״הפיקוד העליון מתל אביב לא ביקר בגדודים, לא לפני הפעולה, לא בשעתה ולא לאחריה. במטה היו יותר מדי התייעצויות ופחות מדי פקודות. יותר מדי התווכחו על הקו, ושדרוש מישהו מוסמך כמפקד.״ את לסקוב הגדיר בן-ארצי כמפקד טוב, אך טען כי ״הגדוד (שלו) לא היה גדוד.״ על יוסף טבנקין התלונן מפני שלא הגיש דו״חות למטה, ועל מפקדים אחרים מפני ש״ניפחו״ את מספר חייליהם כדי לקבל יותר ציוד ואספקה, ״ואין דין ואין דיין. בצבא, עושים משפט צבאי על חטא זה, כשתופסים קצין באי-דיוק. הקצינים והחיילים אינם מכירים את חיי השדה, והטיפול בחיילים היה גרוע. לא דאגו לרחצה ולאכילה, ולא העבירו לחיילים את מטרות המיבצע. המפקדים זלזלו בהיבטים המינהליים ולא הבינו כי ליקויים מינהליים – כמו חוסר סדר וחוסר מזון – פוגעים בסיכויים לנצח בקרבות.״
1
נראה שאחדים מן המפקדים הבכירים של ה"הגנה" אומנם לא התאמו לתפקידיהם, אך רובם לא הוחלפו, ומעטים הוחלפו רק אחרי שגרמו נזקים חמורים. (ישראל עמיר בירושלים, חודש וחצי לפני מיבצע ״נחשון״), או אחרי כישלון שלא היה אפשר לעבור עליו לסדר-היום (אלדד אוארבוך). מפקדים שהוחלפו, לא הודחו, אלא קיבלו תפקידים מקבילים לתפקידיהם הקודמים, או אף גבוהים מהם. ב"הגנה" היו קבוצות-לחץ, זכויות ותק והתחשבויות חבריות. ולא כל המפקדים נבחרו על-פי כישוריהם.
ליקוייהם של המפקדים שאינם מתאימים נחשפו במבחן הלחימה. את הכישלונות של שיירות נבי-דניאל, יחיעם וחולדה, היה אפשר להסביר ולטשטש. אבל עשרת ימי מיבצע ״נחשון״ היו רגע-אמת ממושך שלא השאיר מקום לספק. הכל ראו שתכנון המיבצע היה לקוי וארגונו מסורבל, שההצלחות לא נוצלו, ושהמטרות לא הושגו.
בניגוד לסיפור שרווח כבר ב-1948, לא דיללה ה"הגנה" חזית אחרת כדי לרכז את הכוחות למיבצע ״נחשון״. הגדוד של טבנקין היה, עד מיבצע זה, עתודה מטכ"לית שנועדה למשימות כאלה. שני גדודי הפלמ״ח – החמישי והשישי – שסיפקו חיילים למיבצע היו פעילים בגיזרה זו לפני המיבצע. הגדוד של לסקוב, שהוקם למען המיבצע, היה מורכב מאנשי חטיבת ״גבעתי״(שפעלה בגיזרת ״נחשון״), מפלוגות מעטות של חטיבות ״אלכסנדרוני״ ו״קרייתי״, וממגויסים חדשים. גדוד-העתודה של אוארבוך היה מורכב מאנשי ״גבעתי״ וממגויסים חדשים. ראש אגף כוח אדם במטכ״ל, משה צדוק, אמר לבן גוריון שכמה מהחיילים אשר השתתפו במיבצע עברו אימונים במשך עשרה ימים בלבד, לכן תיפקודם לקוי ורמת ביצועיהם ירודה. הוא אמר לבן גוריון באותה שיחה (שהתקיימה ב-25 באפריל) של"הגנה" יש ״כעשרת אלפים מאומנים״.
2 קשה, לכן, להבין מדוע לא שלחה צמרת הביטחון אלף וחמש מאות מהחיילים המאומנים הללו לגיזרת ״נחשון״. ומדוע שלחה מגויסים חדשים לחזית הבעייתית הזאת. נראה שאפשר להסביר את ליקויי התיפקוד של גדוד לסקוב ואוארבוך גם במחדלי הצמרת.