לקראת פינוי משטרת גשר הייתה למג"ד 12 של חטיבת "גולני" ברושי ולחברי הקיבוץ בעיה נוספת, שהם לא היו ערים אליה: ה
מלך עבדאללה והלגיון הירדני היו זקוקים להישג קרבי כדי להוכיח את נאמנותם ומחויבותם למלחמתם של ערביי ארץ ישראל. משטרת גשר הייתה בשטח המנדט הבריטי, לכן תיפקד הלגיון רק ככוח עזר של הצבא הבריטי ולא התערב במלחמה עד סוף אפריל. כמה קצינים וחיילים של הלגיון אומנם סייעו ללוחמים הערבים, אבל אלה היו יוזמות של יחידים, איש לא ציפה שבגשר יפעיל עבדאללה את הלגיון בגלוי. אמנם, שליטי מדינות ערב והמפקדים הבכירים של צבאותיהם כבד הבינו ש״צבא ההצלה" אינו מסוגל לשמור על המאחזים הערבים בארץ ישראל ושהיהודים משתלטים עליה. מנהיגים ומפקדים ערבים לחצו על עבדאללה להתערב במלחמה, וב-15 באפריל דיווח הציר הבריטי אלן קרקבדייד מרבת עמון למשרד החוץ בלונדון שעבדאללה רוצה להציב יחידות של הלגיון בכפרים הערביים שבארץ ישראל, ושהוא, קרקברייד, הסביר לו שלא יוכל לעשות זאת כל זמן שהמנדט הבריטי בתוקף, ושניהם סיכמו: מפקד הלגיון, הקצין הבריטי גלאב פחה, יבקש ממפקדי הצבא הבריטי בארץ ישראל להרשות ליחידות הלגיון "לשפר את ביטחונם של 53 הכפרים הערביים." קרקברייד דיווח: "הנוסחה סיפקה את המלך."
1
בדו״ח ששלח קרקבדייד ללונדון למחרת, ב-16 באפריל, כתוב שעבדאללה הציע לליגה הערבית שהוא יציל את פלשתין בעזרת הלגיון, ושגנראל העירקי איסמעיל ספות, איש הוועדה הצבאית של הליגה הערבית, בא לרבת-עמון עם מכתב לעבדאללה ממזכיר הליגה המצרי עזאם פחה. "לערבים אין משאבים מספיקים להביס את היהודים,״ העריך קרקבדייד. "בנסיבות אלה הברירה היחידה של עזאם היא לפנות למלך עבדאללה שלא יקבל את חלוקת פלשתין."
2
ב־21 באפריל התפרסמה בעיתון היפואי א-דיפאע" ידיעה של סופר העיתון בלונדון: הלגיון העבר ירדני יתערב בארץ ישראל לפני סיום המנדט.
3 ב-25 באפריל דיווח קרקברייד שלחצים מופעלים על המלך עבדאללה ועל עוצר עירק להתערב בפלשתין בכוח צבאי,
4 ולמחרת דיווח שעוצר עירק, ראש ממשלת לבנון ואיסמעיל ספות, באו לרבת עמון כדי לדון עם המלך על מעורבותה הצבאית של ירדן בארץ-ישראל.
5