נראה שלפני שלשמן הרס את העמדה הירדנית, ירו על הקיבוץ ועל המשטרה רק הערבים מכפרי הסביבה. הרס העמדה היה הגפרור שהצית את חבית חומר הנפץ העבר-ירדנית.
7
מפקד פלוגת חיל רגלים, סרן מחמוד אל-רוסאן, ממטה הגדוד הרביעי של הלגיון, הגדיר את תפקיד הפלוגה הזאת: "לחזק את הגנת המפעל
8 ולהגן על חיי היהודים המתגוררים בטריטוריה העבר ירדנית." לפני פינוי משטרת גשר הגיעה לנהריים פלוגת חי״ר נוספת של הלגיון. עדותו של רוסאן: "ב-27 באפריל אירעה התנגשות גדולה בין כוחות לגיון לבין כוחות יהודיים מאזור טבריה, אשר התבססו בגשר ובתחנת המשטרה, שפונתה מכוחות המנדט ונמסרה ליהודים." לפי עדות זאת היו חילופי אש אחרי שתפסו היהודים את המשטרה, והיו גם הפסקות אש, ו״בשעה 21.00 נתלקח קרב מחדש, לאחר שהיהודים קיבלו תגבורת מהקיבוצים שבקרבת צמח."
9
ממטה הגדוד בכינרת דיווח צבי לבקוב למח״ט משה מן שמשטרת גשר נתפסה ושכוח ירדני גדול מתקדם אל המשטרה ואל הקיבוץ, וביקש לשלוח אליו מיד תחמושת כדי שיעביר אותה לגשר.
10 בשעה 8.30 בערב שלח אליו מברק: "כוח ערבי הקיף את גשר וברושי דורש להוציא מהקיבוץ את הילדים והנשים, אבל הדרך בשליטת האש של האויב. שלח הוראות."
11 ביומן חטיבת "גולני" נרשם: "כיבוש בניין המשטרה בגשר על-ידי אנשינו. החלה מערכה חדשה בחלק זה של המרחב. האויב ניסה לכבוש את הבניין. כוחותינו, למרות שהיו מעטים, הדפו את האויב וגרמו לו אבדות."
12
"עם חשכה מבחינים אנו במשוריינים נושאי תותחים המתקרבים לאיטם בכביש העובר למחנה
13 ומתייצבים ליד הגשרים במרחק שמונים או מאה מטר מעמדותינו", כתב חבר גשר, המוסיקאי רזי סולודר. "קרוב ל-8 בערב פתח הלגיון העבר ירדני באש תותחים על המחנה, וכך התחיל מחול האש. רעמי תותחים ושריקות פגזים, תקתוק מכונות, זמזום כדורים ונפץ מרגמות, כל אלה חברו יחדיו לתזמורת אימים, ואש רקטות מאדימה את החצר הנפגעת. לאחר משמר העמק הייתה גשר הישוב הראשון שבא במגע עם צבאותיו הסדירים של האויב,
14 אשר על כן, מבחינה נפשית, באה התקפה זו על הקבוצה במפתיע. האש החזקה שניתכה על שטח קטן ומטווח קרוב ביותר הדהימה אף את החיילים שהיו בחזיתות במלחמת העולם השנייה. 'אין זו חזית רגילה, אמרו, זאת אש גיהינום.' ואכן, ילאה העט לתאר את אשר עבר עלינו בלילה. לא הערכנו כנראה את גודל הסכנה, ואולי טוב הדבר שלא הערכנו... בחדר האוכל, שנראה משום מה מוגן יותר, בזכות קירותיו העבים, רוכזו הבלתי לוחמים. כולם הצטופפו בפינה שנראתה משום מה מוגנת ביותר, קצתם התעקשו לחסות דווקא תחת כנף הפסנתר הגדול והחדש, וקצתם מצא 'מחסה' מתחת לשולחנות, ואומנם היה לכך יסוד הגיוני, כיוון שבעד החלונות זמזמו ושרקו כדורים ופגזים ורק בדרך נס לא התפוצצו בפנים. הרקטות האדומות שהוצנחו ושהו שעה ארוכה, הטעונו לחשוב שנפלה דליקה במחנה. הטלפון, הקשר החיצוני היחיד עם העולם, פעל לפי שעה, אבל היו קשיים במסירת הידיעות בטלפון, לפי שאסור היה לדבר בו עברית, כי 'אוזניים לכותל'.
"פגזי המרגמות התחילו להתפוצץ על גג הרעפים והייתה סכנה לאנשים, אבל לא ידענו לאן לפנותם. והנה פגע פגז במטבח ורסיסים ממנו הועפו לחדר האוכל, פגעו באחד החברים, עולה חדש, ופצעוהו ברקתו. עזרה ראשונה הגיעה לחדר האוכל בחירוף נפש, תחת מטר הפגזים והכדורים. עוד הרופא מטפל בפצוע, וקָשָרים מן העמדות הקדמיות שעל הגשר הודיעו על פצועים רבים. כשהתפרשו שמותיהם של חברים וידידים חשת מדקרת חרב בליבך. נפץ הפגזים, שכוון בעיקר לחדר האוכל, הכריחנו לפנות את המקום ולהניח בו את עובדי הטלפון בלבד. צרכי האוכל הועבדו אל העמדות, והפצועים הובאו באין ברירה למקלט הגדול, שעמד בעצם בנייתו. הצפיפות הייתה גדולה. את הפצועים השכיבו בין תבניות העץ שתמכו בתקרת הבטון שאך זה יצקוה. השירות הרפואי עשה את עבודתו לאוד מנורה עמומה בתנאים שאין לתארם.
"העמדות הקדמיות מול הגשר הוו חזית האש העיקרית. ההרעשה בלילה הייתה כמובן בלי אבחנה, אם כי ללגיון היו ידיעות מדויקות על עמדותינו, שהרי זה כמה חדשים אין עמדותינו רחוקות מעמדותיו, אלא עשרות מטרים בלבד. כיוון שהיה חשש מהסתערות חיל הרגלים ניתכה מעמדותינו אש קטלנית שמנעה כל התקדמות. אמנם, על-ידי כך כוונו פגזי האויב לעמדותינו וכמה אנשים נפצעו. מתוך השיחות הטלפוניות נתברר שהגוש עושה מאמצים להגיע אלינו. נודע כי גם בצמח נטוש קרב על בניין המשטרה. כנראה שתי חזיתות אלה באו בהפתעה לעמק הירדן, שאומנם הכין את עצמו לימי המבחן, אך כמובן לתאריך מסוים.
15 פיצול המערכה, בגשר ובצמח, הכביד לא מעט על הגנתה של גשר.
"ההתקפה גברה. שאלת הילדים החמירה, ואמנם הודיעונו כי משתדלים... למצוא דרך להוציאם... לשם כך ישלחו אוטובוסים משוריינים, אך להוותנו לא הגיעו. שלוש שעות יקרות של הפוגת מה הוחמצו... צריך היה להבטיח את דרך מנחמיה ממארבי האויב. לשם כך התחילו לכבוש את המשלטים שבדרך, מבצע שלא נסתיים, אלא עם עלות השחר. כיבוש משלטי מנחמיה ו'גבעת הגמל' הוגשם בדרך כלל במלואו. בינתיים הפציע אור היום וההתקפה התחדשה ביתר עוז. האויב הוסיף להרעיש את המחנה. הפעם היו הפגיעות מכוונות יותר, וילדינו איתנו."
16
יוסף שרייבר שנפצע בחדר האוכל, מת מפצעיו באותו לילה. נער בן שבע עשרה, מאיר פרידמן, שהיה רץ המטה, נפצע קשה בראשו כשרץ לבריכת המים להביא מים לילדים במקלט. הוא מת מפצעיו אחרי חודש.
17
_______________
בשבוע הבא: התקפה ירדנית עזה על קיבוץ גשר; משא-ומתן על הפסקת אש; היהודים בקשו עזרה מהבריטים; והילדים והפצועים והילדים ברגל מהקיבוץ; בן-גוריון דיווח על פלישת הלגיון העבר ירדני לארץ ישראל.