הרבה מחזות הלקוחים מבית משוגעים מתרחשים בימים אלו במדינה, כאשר ישנם כאלו שחזונם הוא לחזור לימי דוד ושלמה, ואחרים מבכים את קץ הדמוקרטיה ומחכים שהעיתונאים יושלכו לכלא.
אחד מהמחזות המטורפים הללו מתרחש בדרום המדינה, מול רצועת עזה. "הגיבור" הוא ראש ממשלת ישראל, נתניהו. בהתחלה, כאשר התחיל ירי הרקטות האחרון, והאירוויזיון עמד בפתח, הוא התנהג להערכתי כמדינאי גדול, משכמו ומעלה מול כל הננסים. אני זוכר היטב כיצד באותו יום שבת, 4 מאי, התלהמו פרשנים, בכללם גנרלים בדימוס, שהאירוויזיון לא מעניין, שלא צריך להתחשב בו, שצריך להפוך את עזה למדורה אחת גדולה.
אבל, ראש ממשלת ישראל לא הגיב כך. להערכתי הוא הבין שביטול האירוויזיון, והיה ויפלו רקטות על תל אביב כתוצאה מתגובה לא שקולה שלנו, אינו רק ביטול תחרות שירים. הרבה הרבה יותר מזה: זאת תהיה פגיעה קשה בכלכלה, בהשקעות במדינה, בכנסים בינלאומיים במדינה, במוניטין הבינלאומי שלה ועוד. הוא נהג בזהירות והאירוויזיון נחל הצלחה בינלאומית גדולה.
אבל, הוא עבר, ומה קיבלנו בהסכם הפסקת האש של הרקטות? קיבלנו הסכם שבו החמאס וארגוני הטרור האחרים ברצועה לא משגרים רקטות, אבל מקבלים היתר ישראלי להמשיך ולנהוג באלימות כלפי האוכלוסייה האזרחית של המדינה והטריטוריה שלה: מותר לשגר בלוני שריפה ובלוני נפץ לעבר ישראל, לשרוף כל הזמן שדות בישראל, וגם לקבל על כך משכורת חודשית של מיליוני דולרים.
מדינת ישראל הרגילה את אזרחיה למצב הזה, כאילו זאת מכה משמיים. וכמובן הפסקת האש לא כוללת את "צעדות השיבה". הן אולי עם פחות משתתפים, אך אלימות. במחזה המטורף הזה יש גם קצת קומדיה: אחרי כמה שרפות, ישראל מודיעה שהיא מצמצמת את תחום הדייג של דייגי עזה, ואחרי יום או יומיים מכריזה כי היא שוב מרחיבה אותו. זה מה שמדינת ישראל עושה! בדיחה! וכל הזמן ראשי הטרור העזתי לא חדלים לאיים: אם תענישו אותנו יותר חזק וכואב, אז נירה על תל אביב. היזהרו לכם שם בתל אביב. איך הרמטכ"ל החדש שלנו יכול להשלים עם המדיניות הזאת של ממשלת ישראל? קשה להבין. ובכלל, מי הוא הגורם האישי במדינת ישראל שעושה הסכמי הפסקת אש עם החמאס וכל השליחים הבינלאומיים ומסכים שימשיכו בשיגור הבלונים? מי הוא?
ועוד נקודה מהותית. במלחמת התודעה שמתנהלת בינינו לבין החמאס, אנחנו נמצאים כל הזמן בעמדת הפסד, שפרי הבאושים המרכזי שלה הוא שקולו ותמונותיו של החמאס נשמעים ונראים בעולם. הסיבה הבסיסית לכך היא שהחמאס שולט על המסר התקשורתי מהרצועה. איך הוא עושה זאת, מעבר ליכולתו לשקר כחפצו? צריך רק להביט בערוצי הטלוויזיה שלנו.
אנו רואים שם רק את החמאס, את דובריו הרשמיים והלא רשמיים; אנו רואים רק את הצילומים שהצלמים שלו מצלמים, ורק את מה שהם רוצים להראות לנו ולכל העולם. מי משתמש בחומר של החמאס? הכתבים שלנו! אנחנו כל הזמן שומעים שב"צעדות השיבה" לעבר הגדר זרקו המפגינים רימונים ומטעני נפץ לעבר החיילים שלנו. מישהו ראה את זה בצילומים המוקרנים בערוצי הטלוויזיה שלנו? בוודאי שלא, כי החמאס מפיץ צילומים המראים רק את הנפגעים שלו, את נושאי האלונקות, את הילדים המסכנים, את עצם שיגור הבלונים על-ידי היחידה המיוחדת של החמאס. וזה מה שמופץ בעולם, וזה מה שרואים שם. צעדות של "שלום".
שאלה לסיום: ישראל אינה יכולה להפיץ בעולם ואצלנו צילומים של האלימות של הצעדות? תשובה: אם לא אכפת לה מהבלונים, למה שיהיה אכפת לה אם יש או אין צילומים?