החלטת ראש הממשלה ושר החינוך להעביר את מסגרות מעונות היום מלידה עד 3 שנים למשרד החינוך לאחר הבחירות הקרבות היא צעד משמעותי וחשוב (בתקווה שאינו פופוליסטי) אם עומד בבסיסו המניע המרכזי שהוא קידום הטיפול בילדים בגיל הרך, קידום התפתחות הגופנית והשכלית תוך כדי הבטחת בריאותם הפיזית והנפשית ומילוי צורכיהם החינוכיים, החברתיים, הפיזיים והרגשיים של הילדים הגילים הללו.
אני מבקשת להתייחס למספר נקודות. הן אינן מסודרות על-פי סדר חשיבות אך עלינו לתת את הדעת עליהן:
1. קוראת להגברת המודעות הציבורית להכשרת מחנכות לגיל הרך, ובכללן: העובדות עם גילאי לידה-שלוש; הסייעות בגני הילדים; העובדות בצהרונים; המלוות ילדים עם צרכים מיוחדים. מדובר בתפקידים קריטיים הדורשים מבדקי התאמה והכשרה מקצועית ובהתאמה תגמול הולם. להבנתי זו הדרך הנכונה ביותר למניעת מקרי התעללות בילדים. יתרה מכך - זוהי הדרך לגידולם וטיפוחם של כלל הילדים במדינה השואפת להקנות חינוך (ולא משמורת) לילדיה.
2. בחירה מוקפדת של אנשים, סינון כוח האדם ויצירת תנאי עבודה סבירים עבור העובדים והעובדות. עבודה טיפולית-חינוכית בתינוקות ופעוטות היא עבודה תובענית למדי מבחינה רגשית ופיזית. המטפלות העובדות בתנאי עבודה שאינם הולמים, מגיעות למצב של עייפות, התרוקנות הכוחות הפיזיים והנפשיים אשר בתורם מביאים לקוצר רוח, להעדר אמפתיה, לתסכול ועוד. משם הדרך להתעללות סלולה וברורה.
3. התקנת מצלמות לא תפתור את בעיית השחיקה ולא תתרום ליצירת קשרים טובים בין המטפלות לתינוקות והפעוטות. אנחנו עדים לכך שהתנכלות לתינוקות מתרחשת גם במסגרות שמותקנות בהן מצלמות. לא זו בלבד שהמצלמות לא תמנענה התנכלויות של מטפלות שחוקות שאיבדו את הסבלנות, אלא שהן לא תקדמנה יצירת קשרי אמון בין המטפלות לבין הילדים והוריהם.
4. כאשר חושפת התקשורת מקרים של התעללות והזנחה במסגרות לתינוקות ופעוטות, בטעות נקראות העובדות במסגרות הללו "גננות". אני כראש תוכנית ההכשרה לגן במכללה לחינוך ע"ש קיי, מעוניינת להבהיר: גננת היא מי שלמדה חינוך לגיל הרך. יש לה תואר ראשון ותעודת הוראה. אני מבקשת מאנשי תקשורת ומכלל הציבור להיות מודעים לכך ולדייק במינוחים. לצערי, במדינת ישראל, רב העובדות עם ילדים בגילאי לידה-שלוש לא עברו הכשרה ובוודאי שרובן המכריע אינן גננות.
5. המעבר למשרד החינוך פותח בפנינו דלת חשובה ביותר אשר תאפשר בתורה, בניית רצף חינוכי מיטבי הרואה את כל תחומי ההתפתחות מלידה עד תיכון. רצף הנותן תנאים נאותים וסביבה חינוכית הולמת ומותאמת, דבר אשר יאפשר בתורו שוויון הזדמנויות בחיים הבוגרים של תינוקות ופעוטות אלה.
6. העברת הפיקוח על המעונות למשרד החינוך תוך שימת דגש על רצף חינוכי חייבת לקחת בחשבון בנייה מסיבית ומהירה של מסגרות חינוכיות מתאימות ומספיקות.
7. בנוסף לבחירה מוקפדת של אנשים העובדים עם ילדים רכים, הכשרתם המתמשכת, הליווי והתמיכה בהם תוך כדי העבודה, יש לתת את הדעת על יצירת יחס מבוגר - ילד (מספר ילדים למטפלת) אופטימלית להגשמת ההחלה תוך ראיית הילד במרכז.
בסיכומם של דברים אומר כי המעבר למשרד החינוך הוא הכרחי ונכון אך הוא רק השלב ראשון מתוך כמה שלבים הכרחיים למתן מענה חינוכי איכותי לילדי ישראל מגיל לידה.