מדד שיעור מעשי הרצח במגזר הערבי בלתי נסבל. הציבור תובע התערבות משטרתית, וממשלתית וממלכתית למגר את השתוללות עולם הפשע ביישובים ערביים. מצטרף בכל לב לתביעה ולכאב. בכל זאת נראה לי כי ההפגנות הסוערות הקדימו את זמנן, ורק העתיד יוכיח אם היה בהן צורך אם לאו.
לאורך שנים התנגדו אישי ציבור (וכנראה גם האזרחים מן השורה) ביישובים הערביים לתגבר את תחנות המשטרה בשטחיהם. הם ממש הפנו עורף לכחולי המדים. עתה, בגבור הפשיעה, שינו את טעמם ויש לברך על כך. עם השינוי והתביעה המוצדקת הגיעו גם הפגנות רחוב סוערות נגד המשטרה שאינה עושה דייה ואינה מצליחה למגר את האימה.
אלא מה? שינוי כזה אינו יכול להתבצע במחי יד. ישראל היא מדינת חוק, והמשטרה אינה מגיעה כמו הפושעים אל חלון מכוניתו של העבריין ויורה בו על דעת עצמה. עליה להביא ראיות לכאורה וחשדות סבירים לפני שופט כדי לעצור את הרוצחים ושולחיהם וסייעיהם.
לכך היא חייבת להקים רשת חשאית של מודיעים בתוך ארגוני הפשיעה בהם עלול כל משתף פעולה עם המשטרה למצוא את עצמו בבור תחתיות ללא רוח חיים. הקמת רשת כזאת צורכת זמן. הרבה זמן. הרבה מאוד זמן.
לכן ההפגנות עתה נגד המשטרה מקדימות את זמנן, ויש לקוות שבעתיד יתברר כי היו מיותרות.
לא הפגנה נחוצה עתה אלא הבלגה ותקווה שהסיוט יסתיים מהר ככל האפשר, כלומר שהמשטרה תצליח לרתום במהירות יחסית מספיק מודיעים בעולם הפשע.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]