בהחלטה לדון בג"ץ כבר מתערב

מה זה משנה מה יחליט בית המשפט העליון בעניינה של כשרות מועמדותו של בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה. הרי ייתכן שבג"ץ יפסול את מועמדותו של נתניהו וייתכן שלא, אך ודאי שעצם ההתכנסות ופרסום פסק דין אשר ודאי יהיה ביקורתי ולעומתי, תהיינה לו שתי השפעות פסולות שבית המשפט מודע להן מראש והן: 1. השפעה פסולה של בית המשפט על הבוחר, ולבית המשפט אסור בתכלית האיסור להתערב בתהליך הבחירות ולהשפיע על עמדתם של המצביעים בקלפי. 2. השפעה פסולה על הנשיא (ואולי כסת"ח לרצונותיו ושאיפותיו של הנשיא) בבחינת אם לא מתאפשר לנו להשפיע על הנשיא בדיעבד (עקב חסינותו מתוקף חוק יסוד הנשיא), בוא נשפיע עליו מראש באמצעות קווים מנחים או באמצעות הטפת מוסר. נראה הדבר ממש כמו אותן אמות מידה שקבעה השופטת מרגולין במשפטו של ראש עיריית אשקלון איתמר שמעוני, אשר אולי אין להן כל משמעות משפטית, אך ודאי עזרו ליועץ המשפטי לממשלה לקבל את החלטתו על הכוונה להגיש כתבי אישום. כסת"ח. על הגישה המאד מסוכנת הזו של מערכת המשפט אמר בעבר נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי בפסק דין מיהו יהודי: "מכיוון שטרם הושגה הסכמה כללית, אף לא ברובו המכריע של הציבור ובשאלות הנוקבות הללו, יכול 'שופר' להשמיע רק דיסוננסים, והתוצאה העגומה היא שבית המשפט כאילו נוטש את מקומו הראוי לו, מעל למחלוקות המפלגות את הציבור, ושופטיו יורדים בעצמם אל תוך הזירה, וכמו שאמר חברי הנכבד, מ"מ הנשיא, בפסק דין אחר, בית המשפט הופך לבית שופטים, הנעשים בעלי פלוגתה במחלוקת הציבורית... דעתי היא שעלינו להימנע בכל כוחנו מלהיגרר אל דרך זו. ודאי, לכל אחד מאיתנו השקפתו האישית בעניינים העומדים ברומו של עולמנו, אולם אל ייחשב שופט 'הכובש את נבואתו' בשבתו על כס המשפט כמתחמק מהכרעה. לפי מיטב הכרתי, חובתנו היא זאת לנהוג התאפקות בכגון אלה". בראיונות לאחר פרישתו ניבא כבוד השופט, וכנראה ידע מה ניבא: "בית המשפט נכנס לתוך מים עמוקים מדי, לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות, והדבר מסוכן הן למדינה והן לבית המשפט. מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים. מסוכן לבית המשפט מפני שבכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו: האמון בניטרליות של המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות... ... כבר היום יש מגזרים שלמים בציבור שממש שונאים את בית המשפט העליון והתהליך הזה חותר תחת היסודות, תחת אושיות הרשות השופטת... בג"ץ מגלה התנשאות ויומרנות... השופטים מקבלים על עצמם תפקיד שהם לא מסוגלים למלא, שהם לא הוכשרו למלא. הם הוכשרו לשפוט, לא לשלוט. אבל מעבר לכך יש פה כרסום ברעיון של הפרלמנט כריבון. יש פה הצבה של בית המשפט מעל הפרלמנט". ואם זו דעתו של אחד מנפילי המשפט בישראל, וזו גם המציאות הנרקמת אל מול עינינו, מי אנו הקטנים שנחלוק.