לפני חודשים אחדים בלבד חגג מגזר הנפט האמריקני את השגת העצמאות האנרגטית ואת הפיכתה של ארה"ב למפיקת הנפט הגדולה ביותר בעולם. אלא שהתרוממות הרוח פינתה את מקומה ליאוש בשל משבר הקורונה, הממוטט את הביקוש לדלק, דיזל ודלק סילוני. התוצאה: התרסקות של מחיר הנפט מטקסס, שאף הגיע השבוע (20.4.20) למחיר שלילי של 37 דולר לחבית. ואילו מחיר החוזים לחודש יוני צנח לעשרה דולרים.
"אני פשוט חי בסיוט", אמר לניו-יורק טיימס נשיא איגוד חברות הנפט בטקסס וניו-מקסיקו, בן שפרד. משרדי חברות הענק ריקים, כאשר המנהלים עובדים מן הבית ומנסים למצוא דרכים להקטין את התפוקה ולפטר עובדים. חברות כמו אקסון-מוביל קיצצו בשליש את תקציב החיפושים והקידוחים לשנה הנוכחית, וזה עוד לפני ההתרסקות השבוע. חברות קטנות יותר צפויות להיכנס בחודשים הקרובים להליכי חדלות פרעון, לאחר שבשנים האחרונות לוו מיליארדי דולרים כדי להרחיב את פעילותן. החברות המפיקות אמורות לפרוע 86 מיליארד דולר בשנים 2024-2020, וחברות ההולכה אמורות לפרוע 123 מיליארד דולר באותה תקופה.
ההשלכות על מגזרים אחרים עשויות להיות דרמטיות אף הן, מדגיש הטיימס. לפני עשור או שניים הייתה ירידה שכזו במחירים מתקבלת בברכה, אך מגזר הנפט הפך לכה חשוב – 10 מיליון מועסקים במישרין ובעקיפין – עד שצרותיו ישפיעו על מגוון רחב של ספקים ונותני שירותים, החל מבנקים וקרנות גידור וכלה ביצרני צינורות.
הבעיה ברורה ביותר: מגזר הנפט העולמי מפיק מדי יום 30 מיליון חביות יותר מאשר הביקוש. אפילו אם הממשל יתחיל לרכוש נפט למלאי החירום שלו, מדובר בחצי מיליון חביות בלבד ליום. ועדת הרכבות של טקסס, המפקחת על ענף הנפט במדינה זו, סירבה להתערב ולכפות קיצוץ בתפוקה. האפשרות של הטלת מכס על ייבוא נפט תהיה גם היא בעלת השלכות מצומצמות. ובינתיים המאגרים מתמלאים ואין קונים.
הנשיא
דונלד טראמפ סייע לענף בכך שדחף את סעודיה ורוסיה להסכם לקיצוץ התפוקה ב-9.7 מיליון חביות ליום, אשר סיים את מלחמת המחירים ביניהן. אבל המחירים צנחו לאחר ההסכם, כאשר הסוחרים הבינו שהוא רחוק מלהספיק ושמו לב שהוא נכנס לתוקף רק ב-1 במאי.
הטיימס מתאר את גורלה של חברת טקסלנד פטרוליום, בעלת 1,211 בארות במערב טקסס, כמותה יש מאות נוספות בטקסס, אוקלהומה, לואיזינה וצפון דקוטה. ארבעה מלקוחותיה ביטלו הזמנות, כולל הזמנה ל-2,000 חביות ביום – שליש מהתפוקה שלה. נשיא החברה, ג'ים ווילקס, החליט להפסיק לחלוטין את ההפקה ב-1 במאי. מדובר בהליך יקר ומסובך, ואין ביטחון שהבארות יחזרו בעתיד לתפוקה הנוכחית, אבל אין לו ברירה. "אפריל יהיה איום ונורא, אבל מאי יהיה בלתי אפשרי", הוא מסביר.
חברת הנפט והגז מונבלאן ממונטנה, לה יש 200 בארות, מתכוונת להפסיק את ההפקה בעוד עשרה ימים משום שלא יהיה לה היכן לאחסן את הנפט. היא כבר קיצצה את השכר ב-25% ומנהליה, בראשותו של פטריק מונבלאן, ויתרו על מחצית משכרם. "משהו לא בסדר בשוק, זה מגוחך", הוא אומר על המחיר השלילי שנרשם השבוע.
הטיימס מציין, כי חברות הנפט מעסיקות בדרך כלל קבלני משנה בביצוע הקידוחים, וגם חברות אלו – הוליברטון, בייקר-יוז ושלומברגר – סופגות כעת מכה קשה. גם חברות אלו קיצצו את המשכורות והתקציבים בשבועות האחרונים, וכך עשו אלפי ספקים קטנים יותר העוסקים בניקוי דליפות, בדיקות ססמוגרפיות ואספקת משאיות. הקידוחים הימיים, שהיו להיט בשלוש השנים האחרונות, נתקעו אף הם.
חברת הקידוחים לאצ'ב, הפועלת בטקסס ובאוקלהומה, פיטרה בששת השבועות האחרונים 300 מבין 500 עובדיה. היא מפעילה רק שישה מבין 41 אתריה ועומדת לסגור אחד נוסף בשבוע הבא. נשיא החברה, טרנט לאצ'ב, בטוח שבסופו של דבר הענף יתאושש. "אם מסיבה כלשהי לאצ'ב קידוחים לא תשרוד, לאלוקים יש תוכניות אחרות עבורי".