עברנו חודשים לא פשוטים. זה לא פורים ואנו יוצאים עם מסיכות, מתרחקים מחברים ומבני משפחה. נעשינו זהירים וחשדניים. והכי הרבה מחכים שתסתיים כבר השנה המוזרה הזאת! הקורונה, המסיכות והאלכוג'ל, הפרנסה הקשה של רבים כל כך, החרדות שצמחו בנו. יש לנו עוד מספר חודשים ונקווה שיעברו בקלות ובטוב לכולנו.
אבל שנה אחרת עומדת להסתיים. השנה העברית, שנת תש"ף. אלול בפתח, חודש שהוא סוף לשנה ובאמת סימן לשנה חדשה הקריבה אלינו. ובינתיים העייפות נותנת בנו את אותותיה. החום, ההנהגות החדשות בעולמנו. סגירת שמיים ומרחבים אישיים. עייפות בגוף ובנפש. כל הגבלה חדשה מעוררת דאגה וחרדות. כל הקלה - משמחת ומעוררת בנו תקווה. ושנה חדשה היא גם תקווה חדשה.
מסתיים חודש אב - ואלול בא! (א"ב - אלול בא). חודש אלול הוא חודש הבריאה (כ"ה באלול על-פי המסורת). חודש של התחלה, התחדשות ובנייה מחדש. אלול הוא המיוחד מחודשי השנה. הוא חודש ללא חג. אבל הוא כולו חג. הקימה מוקדם מאוד לפנות בוקר אצל הספרדים לסליחות. קול השופרות הנשמעים ממקומות שונים. אנשים היוצאים מבתיהם בטרם עלות השחר, או לעתים ממש בחצות הלילה, עטופי טלית כמלאכי שרת. קול הסליחות הנשמע מבתי הכנסת השונים, בטעמים ובניגונים שונים, מתאמנים ומתכוננים ותוהים:
כיצד יהיה אלול השנה? זהו מבחן לכוחנו וליכולותינו במסגרות הניתנות לנו, המגבילות והסוגרות. יותר לעשות לקרובינו ולנו. יותר לעסוק בפנימיותינו. לחזק את הנשמה ולאסוף כוח מכל מקום שאפשר. כוח ותקווה שהשנה החדשה תהיה קלה בכל ושמחה. שנה של בריאות הגוף והנפש. שנה של קירוב חברתי. חיבוקים ללא חשש ואהבה עם המשפחה ועם היקרים לנו.
אלול בא! חודש נפלא של תקווה, של תפילה, של הבטחות. של תקוות ותפילות שלא הכרנו.
כל סוף הוא סימן של התחלה חדשה. בעיקר אם זהו סוף שנה, בעיקר אם זהו חודש הסיום וההתחלה - חודש אלול. שנהיה טובים. שתהיה השנה הבאה עלינו לטובה, טובה ממש! בבריאות, בפרנסה ובנחת.