שם הוריו של רוני גם זו כאשר הוא נולד היה גם זו לטובה, וההורים בשום שכל שינו את השם לגמזו על-מנת להקל על התערותו בחברת הילדים. ההורים רשאים להיות גאים בבן שלהם, אשר חזר לשורשים, ואולי אף פעם לא ניתק מהם. גם זו לטובה, גם זו לטובה.
כאשר הבאנו פרויקטור לקורונה רבים חשבו שהבאנו קוסם אשר בהוקוס פוקוס יעשה סדר בברדק לכאורה, יחליף את כל הפשלונרים ובמחי יד יהרוג את כל נגיפי הקורונה שהתנחלו בארצנו.
בפועל הפרויקטור אינו קוסם, ומי שציפה לקוסם חלם חלומות בהקיץ. הפרויקטור שלנו הוא פרוג'קטור, פנס, או יותר נכון מגדלור המראה לנו את הדרך באור הקורן ממנו ולא בכוח הזרוע, כאשר סירות המשמר, הסרות חלקית למרותו, הן אלה שנותנות את המכות לשודדי בים.
בואו נגלה לכם סוד שרק אני יודע, רוני גמזו לא מחולל נסים, כפי שרבים ציפו, הוא לא בא להושיע את אף אחד מכלום, רוני גמזו הוא ואח'ד גבר, שהכניס את ראשו ללוע הארי, שם את כתפו מתחת לשמונה מיליון אלונקות בו זמנית, כאשר כל הברברנים האחרים ברחו למאורות שלהם, תוך שהוא מסכן את אחד הדברים היקרים לו מכל: הכבוד והאינטגריטי המקצועיים שלו, על-מנת להשיב ולו במעט את אמון הציבור במערכת הבריאות ובפוליטיקה העוסקת במגיפה, ועל-מנת לשים חיץ לא הרמטי בין האינטרסים הפוליטיים הלגיטימיים מאוד ובין האינטרסים הבריאותיים/כלכליים, ובכך להנמיך אט אט את גובה הלהבות, ובזהירות לשאוף ואפילו להגיע אל היעד של חזרה לשגרה, שגרה מיוחדת, ערנית, אך שגרה.
האם נגמרו הלחצים הפוליטיים? ודאי שלא. הם גם לא ייגמרו לעולם. חובה גם להקשיב להם ולשלב אותם במכלול השיקולים. האם נפתרו מחלות השורש של המערכת? לא, וזו מטלה מאוד חשובה של הפרופסור גמזו, האם החקירות האפידמיולוגיות מתבצעות באורח יעיל? כנראה שלא וגם זו מטלה. האם שיעורי התחלואה קטנים? ייתכן, אבל ברור שהשגנו בלי סגר עצירה בקצב הגידול של ההידבקות, כלומר הרבה קרה, אפילו שנסים כמובן לא קרו.
ומה הכי מרשים אותי ביכולות של גמזו, בהתנהגות ובגישה שלו?
- העובדה שבניגוד לאחרים, הוא לא היה מעוניין בכתב סמכויות כי לחלשים אין סמכויות ללא כתב סמכויות ולחזקים יש את כל הסמכויות ללא כתב כזה.
- העובדה שהוא בר סמכא בהיבטי בריאות וניהול מערכות בריאות.
- העובדה שאנשיו (מתחת ומעל) סומכים עליו ללא סייג.
- ההופעה שלו, היכולת להסביר את עמדתו בגובה העיניים ובלי כל התנשאות, כולל מול עיתונאים לעיתים פרובוקטיביים השואלים שאלות נוקבות, והוא משיב בלי לגמגם ובלי למצמץ.
- העובדה שבסיס הכוח שלו הוא הציבור ולא אלה שמינו אותו.
- העובדה שאינו מחביא דילמות, אינו מציג עמדות "ודאיות", אלא הנחות, מחשבות, ומסקנות.
- החוצפה הממזרית שלו, כפי שתבטאה לדוגמה בפנייה הישירה לנשיא אוקראינה.
- העובדה שהוא עצמו פוליטיקאי לא קטן, ואת העבודה המלוכלכת כגון "איומי התפטרות" הוא משאיר לאחרים או מזכיר אותה ב-SUB TEXT על-מנת שכולנו נדע שגם לנאמנותו לממלכה יש גבולות, אך יש לו גם סבלנות, המון סבלנות, אם זורקים אותו מהדלת חוזר מהחלון והפוך.
רוני גם זו לטובה, הילד של העולים מאירן, הפרוג'קטור הלאומי, שני קצוות שהם אחד, אנחנו מחזקים את ידיך, ומתפללים להצלחתך. אתה האדם הנכון במקום הנכון.