X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  תחקירים
מִלְחָמוֹת – בְּנֵי תַּרְבּוּת וּבַרְבָּרִים וּמָה שֶׁבֵּינֵיהֶם (י"א)

תרבּותיות וברבריות בין יהודים לערבים

המהפכה החקלאית, התיישבות הקבע והמלחמות בין נוודים לבין יושבי הקבע היתרונות של הברברים מהלכים תרבותיים בקרבות אל-עלמיין ומלחמת העצמאות מאפיינים ברבריים בלחימה הגרמנית במלחמת העולם השנייה
▪  ▪  ▪
קרב אל-עלמיין

פנאי כמקור עוצמה תרבותי

עד תחילת הציביליזציה הצבאית הנוכחית, לפני כשנים-עשר אלף שנים, היו כל בני האדם ברברים על-פי ההגדרה, אף כי היו ביניהם סוגים והבדלים שונים שאותם חושפים הארכאולוגים והאנתרופולוגים. עם התפתחות הציביליזציה שלנו, בעקבות פיתוח טכנולוגיות שחוללו את המהפכה החקלאית, ייצור המזון והתיישבות הקבע, נוצרה ההבחנה בין בני התרבות ובין הברברים. בני התרבות, שהקימו יישובי קבע חקלאיים בעמק הפרת ובעמק הנילוס, ומאוחר יותר ערים, צברו יותר אנרגיית שׂרידות משבטי הציידים והלקטים שהמשיכו לנדוד. הארגון החברתי של יושבי הקבע היה יותר יעיל, כלכלתם הייתה יותר מפותחת, צבאם היה יותר חזק והיה להם פנאי לפתֵח תרבות טכנולוגית, ארגונית, כלכלית ואומנותית יותר עשירה, משום שהיה להם פנאי לטפּח אינטליגנציה יותר מפותחת.
הצבא של בני התרבות היה מערכת חיסונית עיקרית של הארגון החדש שלבני אדם והוא הופעל לנטרל איומים עכשוויים ועתידיים מכל הסוגים. בני התרבות, ששלטו בטריטוריות החשובות ביותר של העולם העתיק, השפיעו כמובן על הפריפריות.

יתרונות הברברים

הברברים יִיצרו פחות מזון מבני התרבות, היו פחות עשירים, ארגונם החברתי היה פחות מפותח וצבאם היה פרימיטיבי יחסית; אף-על-פי-כן לא השתלטו בני התרבות על כל הברברים, לא השמידו ולא תִרבתו אותם. לפעמים ניצחו הברברים את בני התרבות, מפני שלברברים היו (ויש) כמה יתרונות שׂרידותיים שאין לבני התרבות: הברברים רעבים יותר, קשוחים יותר, קנאים יותר, יש להם פחות מה להפסיד, הם מאורגנים תמיד במסגרות צבאיות ורגילים לחיי צבא מפני ששרידותם מבוססת, במידה רבה, על שוד וניטרול שוד, כמו הבדואים שאותם אִסלֵם מוחמד במאה השביעית לספירה. מוחמד עצמו התחזק באמצעות פשיטות שוד על שיירות סוחרים.
בהתנגשויות בין בני התרבות לברברים, היו הראשונים מעוניינים לנצל את האחרונים
כעבדים, למשל, או לתרבֵּת אותם, ואילו מטרתם של האחרונים הייתה לחסל פיסית את
הראשונים וליטול את כל רכושם. אסטרטגיית ההשמדה והטבח של הברברים יעילה יותר
בשדה הקרב מאסטרטגיות מתונות ממנה. לכך יש להוסיף את נקודת התורפה של בני התרבות: תהליכי הסתאבות.

קרב אל-עלמיין

הגיבור האולטימטיבי של מלחמת העצמאות וחוקר צורות לחימה, אריה טפר-עמית, ציין כמה הבדלים בין מלחמות בני התרבות לבין מלחמות הברברים: "בתמרון הברברי תוקף הצבא את האויב, באגף ובעורף, במטרה להשמידו. חניבעל השתמש בתמרון זה נגד הרומאים בקרב קאניי בשנת 216 לפני הספירה, והשמיד בקרב שבעים אלף לוחמים רומאים. לעומת זאת, בתמרון בני התרבות תוקף הצבא את האויב בחזית, כדי להתישו ולהכניעו, והוא נלחם עד כלות הכוחות של האויב או שלו. הגנרל הבריטי ברנרד מונטגומרי השתמש בתמרון בני התרבות במערכת אל-עלמיין, שנמשכה מ-23 באוקטובר עד 2 בנובמבר 1942, ובסיומה נסוג רומל (חייליו לא נטבחו) בקצב שהיה נוח לו". עמית טען, שאילו הושמד צבאו של הגנרל הגרמני ארווין רומל באל-עלמיין, היו בריטניה ובעלות-בריתה יכולות "לקצר את המלחמה, לפחות בחזית צפון אפריקה והמדבר המערבי, ולהוזיל את מחירה. כדי להיות בן-תרבות הקריב מונטגומרי חיי צעירים רבים ובכך עודד התגברות של מרד בשר התותחים בהמשך המלחמה ואחריה".
עמית הצביע על נקודות התורפה של הלוחמים הברברים. "צבא הברברים מסוגל להכריע את האויב ולכפות עליו תנאי מנצחים, אך הוא מסתכן גם בתבוסה כאשר המצביאים נהרגים בקרב ואין מי שינהיג את הצבא ואת המדינה. זה סגנון של הימורים וסיכונים, סגנון של אהבת הקרב, אפילו על חשבון סיכון בתבוסה במלחמה. זהו סגנון הירואי, שרוב העמים בני התרבות דחו אותו מעליהם (אבל השתמשו בו כסמל). זה הלקח מהמלחמה הקלאסית בין בני התרבות לברברים, המלחמה בין הרומאים לקרתגו בימי קדם: למרות הניצחונות המזהירים של חניבעל בקרבות אחדים, רומא היא שניצחה בסופו של דבר, בכך שכפתה על קרתגו מלחמה עד כלות הכוחות. חוקר המלחמה הבריטי בזיל לידל הארט כינה את המפקד הרומי, סקיפיו אפריקנוס שהביס את חניבעל, 'הגדול מכולם'. זאת גם הסיבה שהגרמנים, שניהלו קרבות מזהירים במלחמת-העולם השנייה, הובסו בסופו של דבר".1

מלחמת העצמאות

בזיל לידל הארט הוא אולי המפורסם ביותר בין הוגי-הדעות הצבאיים של בני התרבות. האידיאל שלו היה: מלחמה בלי קרבות, קרבות בלי הרוגים, ניצחון הודות לתוכנית גאונית ותמרון מבריק. לדבריו, הניצחון במלחמת בני-תרבות מתבטא בביטול רצון הלחימה של האויב; לכן המטרה הצבאית של מלחמה היא שבירת הרצון הזה, ואם המטרה הזאת מושגת ללא שפיכות דמים, מה טוב. זאת תמצית "אסטרטגיית הגישה העקיפה" של לידל הארט. רב-אלוף יגאל ידין, שהיה רמטכ"ל בפועל במלחמת העצמאות, התפאר שצה"ל ניצח את צבאות ערב במלחמת העצמאות לאור עקרונות האסטרטגיה העקיפה שניסח לידל הארט ושמאז ומעולם אומצה על-ידי בני התרבות. צבאות ערב ששוגרו להשמיד את מדינת ישראל כָּשלוּ וצה"ל שניצח נמנע מלהשמיד אותם והסתפק בגירושם אל מעבר לגבול .2
לעומת זאת במחצית הראשונה של המלחמה, מהחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ועד הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948, נקטו שני הצדדים, ערביי ארץ ישראל והיישוב היהודי, באסטרטגיה ברברית של השמדה. ליהודים היה אינטרס שלא תקום מדינה פלשתינית ממזרח למדינת ישראל. על כן פעל בן-גוריון להביא לשליטת ירדן ביהודה ושומרון, ושלא יישארו ערבים רבים בשטח מדינת ישראל ולכן עודדו היהודים באלימות את בריחתם מן הארץ למחנות פליטים ביהודה, שומרון, ירדן, עזה, לבנון ובסוריה. ערביי ארץ ישראל התאמצו למנוע את הקמת המדינה בטבח שיירות הדסה ויחיעם, ובטבח השבויים בכפר עציון. אף שהערבים ניצחו בשלב הראשון של המלחמה, וגרמו לארצות-הברית לסגת מתמיכתה בהקמת המדינה, נפלה רוחם בעקבות נפילתו של מנהיגם עבד אל-קאדר אל-חוסייני בקרב הקסטל, והמהלך הפסיכולוגי של עלילת הדם בדיר יאסין. במלחמה הזאת בני התרבות ניצחו את הברברים ועדיין ידם על העליונה: הברברים נוקטים בעיקר בלוחמת טרור, ובני התרבות נוקטים במלחמת התשה מודיעינית, משטרתית, מדינית וכלכלית משולבת; לפעמים במבצעים צבאיים טהורים דוגמת מבצע "חומת מגן" ביהודה ושומרון ב-2002.

הברבריות הגרמנית

בין אמצע המאה התשע-עשרה לאמצע המאה העשרים היו צבאות פרוסיה וגרמניה
מעין נציגים של מלחמת הברברים בתקופה המודרנית, אף כי היו לגרמניה, כמובן, מאפיינים רבים מאוד של מדינת בני-תרבות. הצבא הגרמני היה אחד הצבאות היעילים ביותר בהיסטוריה, הודות לשילוב המאפיינים התרבותיים עם המאפיינים הברבריים. יותר מכל אדם אחר, נתן הוגה-הדעות הצבאי קרל פון קלאוזביץ ביטוי לדוקטרינה של מלחמת הברברים, ואין פלא שאנשי צבא והיסטוריונים צבאיים, שרובם בני עמים תרבותיים, מעריצים אותו וסבורים שהוא גְדול הוגי-הדעות הצבאיים.
כל צבא הוא ריכוז של ברבריות, וצבאות של עמים בני תרבות אינם יוצאים מהכלל הזה. שואת העם היהודי במלחמת-העולם השנייה, הייתה תוצאה ישירה של מלחמת הברברים המודרנית והצו הקטגורי של סוג לחימה זה: להשמיד את האויב. הנאצים ראו ביהודים אויב שקיומו מסכן את שרידות גזעם ותרבותם, כלומר אויב שמצווה להשמידו. היעילות ותיעוש ההשמדה היו תוצאת האיכויות התרבותיות שסיגלה לעצמה גרמניה הנאצית.
הפילדמרשל אלפרד פון-שליפן, מי שהיה רמטכ״ל צבא גרמניה חמש-עשרה שנים (1891–1906), תלמידו של קלאוזביץ ואחד ממעצבי המיליטריזם הגרמני במאה הנוכחית, העריך לא את סקיפיו אפריקנוס אלא את חניבעל. הוא השווה כל פעולה צבאית וכל תוכנית-קרב עם קרב קאניי, וטען שכל המצביאים הגדולים ניסו לבצע את תמרון קאניי, גם אלה שלא ידעו דבר על תמרון זה. "מערכת קאניי מושלמת היא מאורע נדיר בתולדות המלחמות", כתב פון-שליפן. "לשם כך דרוש, מצד אחד, חניבעל ומצד שני דרוש טרנטיוס וארו. שניהם פעלו, כל אחד לפי דרכו, להשגת התכלית הגדולה".3 תקנון השירות הגרמני היה מבוסס על תפיסת פון-שליפן. בסעיף 392 של תקנון זה נכתב: "צירוף של ההתקפה החזיתית עם התקפה לופתת הוא הערובה לניצחון בטוח".4 משמעותו של "הניצחון הבטוח" היא השמדת האויב.
__________________________
בשבוע הבא: סדר עולמי אנגלו-אמריקני; רוג'ר בייקון וג'ינגיס חאן משנים את ההיסטוריה; גילוי אבק השריפה באירופה; תחילת החשיבה המדעית המודרנית כדי לנטרל את האיום המונגולי; מלחמת מאה השנים והפתעת קרב קְרֵיסי; ז'אן דארק הופכת את הקערה על פיה.

הערות

1. אריה טפר-עמית, "מלחמת הברברים ומלחמת בני התרבות", "מטרה", 1989).
2. ראיונות עם יגאל ידין.
3. יהודה ואלך, ״תורות צבאיות״, 1977.
4. "מטות-כלליים", צה״ל, 1951.

תאריך:  30/10/2020   |   עודכן:  30/10/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
תרבּותיות וברבריות בין יהודים לערבים
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
הטיעון נראה לא שלם
מ.  |  31/10/20 00:58
2
}}}לחקור יהדותם של המרוקאים!!
לא כולם יהודים!!!  |  31/10/20 13:20
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אורי מילשטיין
ברית-המועצות הייתה הוותיקן של המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות במערב ובישראל    החתרנות הקומוניסטית הפכה להיות לגורם חשוב בתרבות המערב וגם בישראל    התנגדות בארה"ב למעורבות אמריקנית במפרץ הפרסי    בישראל הוקמה "תנועת שלום" לעצור את המתקפה של הקואליציה בראשות ארה"ב על משטרו של סדאם חוסיין בעירק    לוחמת "אש מנגד" שאינה רלוונטית, בינתיים, נגד טרור    ארה"ב שקעה בבוץ העירקי-סורי    סכנה לשרידות המערב
יואב יצחק
הסתרת מחקרי התקשורת בהוראת פרקליט המדינה שי ניצן מהקצין הבודק נועדה למנוע מבוכה מדנינו וצעדים פליליים נגדו בהמשך בגין עבירות פליליות מחמת יחסיו האישיים הפסולים עם הקצינה צ'    הוראת ניצן לגלות לדנינו בטרם חקירתו כי בידי מח"ש תיעוד שיחתו עם צ' בפגישה אישית שקיימו נועדה למנוע ממנו להיכשל בעדות שקר במסגרת חקירתו כעד בפרשת ריטמן    היועמ"ש מנדלבליט נמנע מחקירה פלילית    הנציב דוד רוזן בודק פרשה זו
אורי מילשטיין
מלחמה בתרבות של "מרד בשר התותחים" מחייבת הסכמה לאומית    "מרד בשר התותחים" אחרי מלחמות העולם הראשונה והשנייה    "במערב אין כל חדש"    חיי הרווחה תִּגְבְּרו את ההתנגדות למלחמות    במלחמת העולם השנייה טייסי מטוסי קרב התחמקו משדות הקרב    השמאל האירופי היום הוא מזיגה בין הסוציאליזם המרכּסיסטי לבין מרד בשר התותחים ההומניסטי ועידן הידע האנטי-מיתולוגי
אורי מילשטיין
המהפך המיליטריסטי בנצרות    חזרת החילוניות השמאלנית לישו    הרומן של בני אדם עם אמצעי לחימה    ברוב המלחמות "עוד ניצחון כזה ואבדנו"    מובסים לעומת רק מפסידים    מלחמת טרויה    השינויים המהפכניים בהוויית הצבא והמלחמה
אורי מילשטיין
יעילות כיבוש כוויית על-ידי עירק; גיבוש הקואליציה נגד עירק    סדאם חוסיין איתר את נקודת התורפה המערבית - מרד בשר התותחים    ישו - נביא מרד בשר התותחים; מה בין ישעיהו הנביא לישו    אחרית הימים כבר כאן    אהבה במקום נקמה    מלחמות דת    "מות האלוהים"    ישו והפגנות בלפור
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il