בשלהי 2017, הכריז הנשיא, שי ג'ינפינג, על שני יעדים אסטרטגיים העומדים לפני סין להגשמה בעשורים הקרובים: יעד ראשון, עיצוב מעמדה של סין כמעצמה יציבה, בעלת משאבים ועוצמה, שיקנו לה מעמד בינלאומי בכיר בין המעצמות האחרות; יעד שני, להפוך את סין למעצמה שלוקחת חלק בחזית הקדמית במרוץ הגלובלי לקידמה כלכלית.
להצהרת ג'ינפינג יש חשיבות גדולה, כי היא מבשרת על תפנית משמעותית במדיניות השלטון בסין. עד להצהרת הכוונות הזו נטתה האסטרטגיה של סין להתייחס לשינויים פנים-מדינתיים, וביעדים האלה יש גילוי דעת ברור על מדיניות המכוונת להגביר את עוצמת הפעילות הכלכלית כלפי חוץ.
על-מנת לממש את שני יעדי החזון הזה יהיה על השליטים בסין לנקוט בשורת צעדים שיאפשרו צמיחה מחודשת, ויכללו פיתוח חדשני והתרחבות לשוק הבינלאומי. כיום חותרת סין להרחיב במידה רבה את השקעותיה העצומות בתשתיות ברחבי העולם, ומקדמת במהירות ובהתמדה מרשימות השקעות בפרויקטים בתחומים המתקדמים והמשפיעים ביותר: הסייבר, התקשורת ופיתוחים פורצי דרך בבינה מלאכותית. לאחרונה, שועטת הפעילות הסינית הגלובלית קדימה גם לעבר השקעות באקדמיה, בחינוך ובתרבות במדינות רבות.
התלות הגוברת של סין במקורות אנרגיה ממדינות חוץ, משאבים הנחוצים להגשמת החזון להפוך למעצמה כלכלית, מסבירה את האינטרסים הישירים שלה במזרח התיכון. מעורבותה של סין במזרח התיכון גדלה בהתמדה במקביל לתועלת הכלכלית, הפוליטית והאסטרטגית שהיא מפיקה ממנו.
בנוסף, נובע העניין המיוחד, שסין מגלה בהשקעות בישראל, מהערכה למורשת ולתרבות עתיקות, הסינית והיהודית. על-פי הערכות אחרונות, מסתכמות ההשקעות הסיניות בישראל בכ-50 מיליארד שקלים. עבור חברות מקומיות, סין יכולה לשמש מקור חשוב להשקעות חיצוניות כמו גם להזדמנויות עסקיות מניבות, לדוגמה, על-פי התחזית של בנק ישראל, עד שנת 2035 יהווה הייצוא לסין כ-10% מסך הייצוא הישראלי.
במסגרת שיתוף הפעולה המדעי הסיני-ישראלי, למשל, יצא לאחרונה קול קורא, שבו מוזמנים חוקרים ומדענים ישראלים להגיש הצעות משותפות להוציא לפועל פרויקטים מחקריים על-ידי מדענים משתי המדינות. הקול קורא הוא יוזמה של משרד המדע והטכנולוגיה של הרפובליקה העממית של סין (MOST-CH) ומשרד המדע והטכנולוגיה של מדינת ישראל (MOST-IL). המטרה של שני המוסדות היא לתמוך בשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי בין חוקרים סינים וישראלים. החוקרים נקראים: להקים רשתות מחקר דו-צדדיות; לחתור לשיתוף פעולה מחקרי; לקדם חילופי ידע בין מדענים מסין ומישראל. הקול הקורא הזה עוסק במחקרים בתחום המכשור הרפואי ובחקלאות. שני תחומים שבהם מחזיקה ישראל בהישגים מתקדמים יותר משל סין, מצהיר המיליארדר רוני צ'אן, מעשירי הונג קונג.
לאור כל התהליכים הפוריים האלה, מזמינה רשות החדשנות חברות ישראליות בכל תחומי הטכנולוגיה, להגיש בקשות לקבלת מענקים. המענקים יזרזו את ביצוע הפרויקטים של מחקר ופיתוח, ויקדמו תוכניות הרצה בשיתוף עם חברות סיניות.
הרשות מציעה ליזמים מתחומי מחקר מגוונים שלושה מסלולים שונים, אבל המועד האחרון להגשת הבקשות הוא אחד לכולם: 09.12.2020. המסלול הראשון הוא מסלול מו"פ בילטראלי אשר מיועד לפרויקטים של מו"פ בשלבי פיתוח ראשוניים, ובשיתוף פעולה עם חברה זרה. המסלול השני ממוקד בפרויקטים של פיילוט, שכבר בשלים להרצה ללא תכולות מו"פ משמעותיות, ושוב, כמובן, בשיתוף פעולה עם חברה זרה. המסלול השלישי מיועד לפרויקטים של פיילוט הבשלים להרצה בשיתוף פעולה עם חברת מוצרי החשמל הסינית Haier. אין ספק, כי שיתוף פעולה בפיילוט עם Haier, תאגיד רב-לאומי ובעל שם עולמי, עתיד לסייע לחברה הישראלית להתקדם משמעותית במוכנות המוצר למסחור.
הזדמנות מבטיחה אחרת היא תוכנית בילטרלית: ישראל-שנזן. שנזן (Shenzhen), בגבול האזור המנהלי המיוחד הונג קונג, היא עיר גדולה בעלת סמכויות שלטוניות רבות במחוז גואנגדונג בסין. העיר נהנית מהשקעות זרות רבות, ונחשבת לאחד ממרכזי תעשיית ההיי-טק הגדולים בעולם. תוכנית ישראל-שנז'ן היא תוכנית דו-צדדית, בין חברות ישראליות וחברות משנז'ן, שמציעה לממן פרויקטים משותפים של מו"פ
בנובמבר 2020 ישתתפו חברות ישראליות, מתחומים חשובים כמו: מדעי החיים, חקלאות, אקולוגיה וטכנולוגיה חכמה, במסע חשיפה ווירטואלי לצורכי פרסום ושיווק (A ROADSHOW). המסע העסקי יכלול שבוע של פגישות B2B, שיתכננו במיוחד עבורן. בפגישות ישתתפו נציגים של חברות, משקיעים ושותפים עסקיים פוטנציאליים, כולם - ממיטב הגופים העסקיים בסין. האירוע החשוב הזה מיועד לחברות בעלות טכנולוגיה או מוצר בשל, שרמת החדשנות שלו גבוהה. זוהי הזדמנות נדירה לחברות המעוניינות לחדור לשוק הסיני, למצוא שותף או משקיע בסין.
חשוב מאוד לעקוב אחרי הפרסומים השונים על-אודות מענקים ותוכניות, שמשותפים לישראל ולסין. תועלת רבה ישיגו מכך חברות הזנק, שמתעניינות במיזמים בשוק הסיני, בחברות עם שותף סיני או באיתור משקיע סיני. במהלך השנה נסגרות ונפתחות תוכניות רבות ובתחומים רלוונטיים לתחומים שונים. לאחרונה, למשל, הסתיימה תוכנית בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה של בייג'ין ותוכנית ישראל-שנדונג.
בסין מיטיבים להבין, כי חדשנות טכנולוגית היא מנוע צמיחה מרכזי לשגשוג כלכלי בר-קיימא. מנהיגיה יודעים, שעוצמה כלכלית נמדדת במידה רבה ביכולת להתחדש וליצור. הנתונים המקרו-כלכליים של ישראל ומעמדה בזירה הגלובלית מעידים בשנים האחרונות על משאב חשוב לאין-ערוך שישראל מציעה לעולם - החדשנות שמאפיינת את תוצרתה.
