באחד מימי אוקטובר השנה נשבר אצלנו שיא היסטורי בנמל אשדוד: ביממה אחת פרקנו מעל 5,000 מכולות, שהם 3.5 מכולות לדקה! אין ספק שמעבר לכך ששיא זה הוא ציון לשבח לכל עובד ועובדת בנמל שלנו, הרי שהוא חושף רק את קצה הקרחון של מורכבות המשימה הלאומית של הפעלת נמל ימי בישראל. אם נוסיף לכך את משבר הקורונה, הרי שקיבלנו פוטנציאל לסערה המושלמת, שלמזלנו לא אירעה, ולא בכדי.
חשוב לציין, שהקורונה עדיין מתדפקת על שובר הגלים של הנמל שלנו ומאיימת לפגוע בנו כמו בשאר הנמלים: ארגון הסחר העולמי צופה ירידה של 32% בסחר העולמי; חברות הספנות ביטלו מאות קווים; נכון למאי 2020 11.5% מצי אניות המכולה הושבת; כ-45% מהנמלים מדווחים על ירידה בהיקפי האוניות הפוקדות אותם; חברת הקרוזים המובילה בעולם, הרויאל קריביאן, דיווחה על הפסד של קרוב ל-1.5 מיליארד דולר;
אך הסיכון שלנו כישראלים גדול יותר. בניגוד למדינות רבות, ישראל היא כלכלת אי, שהמשק שלה נסמך ברובו על שינוע סחורות דרך הים. פגיעה בשער הכלכלי הימי, משמעותו פגיעה בצמיחתה של הכלכלה הישראלית, אם בהיבט של צריכה פרטית ואם בהיבט של תשומות לתעשיה ולייצור. אם כן, נמלי הים, ובהם נמל אשדוד, אינם רק "נמלים" אלא שערים כלכליים מהותיים בעלי משמעות אסטרטגית למדינת ישראל. האם הציבור הישראלי חושב כך? לצערי ברובו לא, האם הוא מרגיש זאת? לשמחתי גם לא. כמו מים, חשמל או תקשורת סלולרית אנחנו מעריכים את קיומם רק כאשר יש כשל באספקתם. כך גם לגבי נמלי הים, כל עוד המכונית שרכשנו או הסלון לדירה החדשה או חומר הגלם למפעל המייצר תריסים מגיעים בזמן, זה באמת לא מעניין את רובנו איך הקסם הזה קרה וממשיך לקרות.
אבל כידוע בתחום התשתיות והספנות אין קסמים, תשתית הנמלים היא קריטית ולכן ההשקעות הנדרשות להתאמתה המתמדת לצרכי העתיד הן עצומות ומסתכמות במיליארדי שקלים: לכן הקפדנו בנמל אשדוד, לפתח תשתיות מתקדמות, ציוד תפעולי ועורף תפעולי זמינים, המותאמים לצרכי הלקוחות ולפוטנציאל הצמיחה הצפוי בשנים הבאות; שטחי אחסון נרחבים; שיפור רמת השירות, הגמישות והיעילות התפעולית.
עם זאת אנו נדרשים עדיין לתת מענה לאתגרים לא פשוטים נוכח פתיחת השוק לתחרות ודירקטוריון החברה בראשותה של אורנה הוזמן-בכור מוביל תוכנית אסטרטגית רחבה הכוללת: שמירה על התקשרויות ארוכות טווח עם לקוחות אסטרטגיים; בחינת שיתופי פעולה עם מספר שחקנים בעולם הלוגיסטיקה והנמלים שהינם מן המובילים בעולם; מתן מענה לסוגיית האיתנות הפיננסית באמצעות משקיע אסטרטגי; היערכות הנמל למרכז שטעון אזורי - HUB; פיתוח אפיקי רווח אלטרנטיביים ועוד.
במקביל לפיתוח והפעילות היום יומית, אנו כנמל מבקשים להיערך לפיתוח עתידי וליעילות גוברת, לכן פיתחנו תוכנית מיוחדת לקליטת סטרטאפים ומיזמים בעלי טכנולוגיות מתקדמות שיוטמעו בפעילותנו בתחומי הלוגיסטיקה והשינוע, הסייבר, ה-AI וההפעלה האוטונומית. במסגרת התוכנית מקבלים הסטרטאפים הנבחרים מערך תמיכה מלא מצוות הנמל, שטחי ניסוי ואפשרות להטמיע את המוצר הסופי במערכות הנמל (פיילוט). בין הטכנולוגיות הנבחנות כרגע בשטח הנמל ניתן למצוא רחפנים אוטונומיים; מערכת לניטור נזקים בפריקת כלי רכב; חיישני זיהום אוויר וים; מערכות הגנה בסייבר; רכבים תפעוליים אוטונומיים; מערכת לזיהוי פולשים על המזח; מערכת לייצור חשמל מגלי הים ועוד.
עם זאת, אחד האתגרים המורכבים הם אתגר ניהול ההון האנושי וניהול השינוי בתרבות הארגונית שלנו. אנו נדרשים לשינוי מהיר, חד ומהותי באופן בו הנמל פועל נוכח הסביבה התחרותית החדשה. רמת שירות גבוהה, יעילות ומהירות בעבודה ולצד זה שמירה על רמת בטיחות, אלו הם סודות ההצלחה למול התחרות שבפתח. משבר הקורונה שאנו עדין מתמודדים עמו, הוכיח שנמל אשדוד ידע ויודע לפעול באופן מעורר השראה, באחת התקופות המורכבות ביותר שחווה המשק הישראלי. הירתמות העובדים והאחריות האישית הייתה ה-x פקטור שלנו. אני מקווה שהשיא שקבענו בתנועת המכולות הוא רק נקודה אחת מיני רבות שנשבור בשנים הקרובות.
