אנחת רווחה חרישית נשמעה בליבי פנימה עת התברר במוצאי שבת כי הניסיון להדיח את דונלד טראמפ נחל כישלון. היה זה לאחר היוודע דבר הזיכוי שזיכה הסנאט האמריקני את דונלד טראמפ מאישום הסתה למרד בעקבות אירועי הפריצה לקפיטול. אוסיף, שלדעת רבים, לו הודח טראמפ על -ידי הסנאט כי אז היה נגרם לטראמפ עוול נורא ובלתי יסולח, אולי כאקורד סיום לבחירות שלטענתו זויפו ובכך נשלו אותו מכהונה נוספת כנשיאה של ארצות הברית.
אודה ולא אבוש כי בעניין טראמפ אינני נטול פניות, ואפרט בהמשך. בנוסף, ברגיל אינני חסיד של תיאוריות קונספירציה לסוגיהן ומה שמשכנע הן עובדות, רק עובדות. אלא שבמקרה של דונלד טראמפ קשה להימלט מהתחושה שנעשה לו עוול שם בארצות הברית של אמריקה. בדרך הקשה למד טראמפ לדעת עד כמה גדול ועצום כוחה של תקשורת עוינת, בעיקר כאשר זו מגובה בבעלי הון ומערכת משפט - כל אלה ביחד שולטים בכיפה כמעט ללא מצרים. מזכיר לכם משהו?...
במשך שנות כהונתו הוקיע טראמפ באומץ מעל כל במה את התקשורת הזו וטבע את המונח "פייק ניוז". בראיונות רבים מספור סנט בכתבים ובמראיינים שלדעתו עשו לו עוול בסיקור, לא שיקפו את האמת, נהגו איפה ואיפה וניסו כל העת לקדם סדר יום ליברלי, שמאלני, פוסט מודרני ובסופו של יום כזה הנוגד את האינטרסים של ארצות הברית, כפי שהוא ורבים כמותו ראו אותם.
בין הכינויים הרבים להם "זכה" טראמפ היו גזען, שוביניסט, גס רוח, כוחני, שונא אדם, שמרן קיצוני, נבער, חסר השכלה, שונא האנושות, אויב העם ועוד ככל שהדפוס או המיקרופון סובלים. האמת צריכה להיאמר - טראמפ היה נשיא מסוג אחר - ישיר, בוטה, נוקב, חסר פשרות ובעיקר... מאמין בדרכו ולא קשוב לדעת מתנגדיו. אופיו בצירוף דעותיו ובעיקר מעשיו הוציאו את מתנגדיו מהכלים ונראה היה שמנוי וגמור עמם למנוע ממנו לא רק את הנשיאות הפעם אלא אף לחסום את דרכו להתמודדות נוספת בעתיד.
בכל אופן בכל הנוגע אלינו כאן בארץ הקודש בחירתו של טראמפ לנשיא וכהונתו היו בבחינת נס, לא פחות! אמנם, גם כאן יצא השמאל מכליו וטראמפ הפך בעיני החונטה המשפטית/תקשורתית/שמאלנית לאויב האנושות, אלא שרוב עם ישראל האוהב את ארצו ואת יהדותו צפה בעיניים משתאות אחר מהלכיו של טראמפ באזורנו.
טראמפ איננו הרב הראשי ואף לא מתנחל או בחור ישיבה אך מרגע היבחרו הבהיר במילים ובהמשך במעשים היכן מצוי לבו ולמי נתונה אהדתו. שורה ארוכה של פעולות ביצע טראמפ שכולן חיזוק ריבונותנו בארצנו וביסוס ההכרה הבינלאומית בעובדת היות ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. העברת השגרירות לירושלים, הכרה בחוקיות התנחלויות, הכרה בריבונותנו בגולן, פעולה נגד מוסדות בינלאומיים העוינים אותנו, בחירת ניק היילי לנציגת ארה"ב באו"מ, הסנקציות נגד אירן ועוד שורה ארוכה של מעשים - כל אלה היוו נקיטת צד בסכסוך, לטובתנו כמובן.
איש לא יטיל ספק בהיגד שדונלד טראמפ היה הנשיא הכי ידידותי לישראל אי-פעם. כאמור, מעשיו יוכיחו. כעת, עם עזיבתו את המשרה הרמה ניאלץ ככל הנראה להתמודד עם מציאות וממשל ידידותיים פחות, מה שיבליט ביתר שאת את ימי החסד להם זכינו בתקופת טראמפ.
נכון, השמאל הישראלי שמח מאוד על עזיבתו שכן טראמפ היה אוהב ישראל ותומך בה, בעוד השמאל הקיצוני מזדהה לא פעם עם האויב הערבי ועם סדר יומו תוך הפקרת ארץ ישראל ובעיטה בתנ"כ ובמורשת אבות. אלא שרוב העם שהנו מסורתי ו/או לאומי ו/או ירא שמים אהד את טראמפ ושמח בו בהיותו משענת יציבה ובוטחת לעמנו בארצנו.
יהיה מה שיהיה בעתיד, עם ישראל חייב חוב גדול לדונלד טראמפ ולממשל אותו הוביל. נראה שעוד נתגעגע לשגרירה באו"מ כמו ניק היילי, לשגריר כמו דוד פרידמן ולשר כמו פומפיאו. כל אלה בהובלת טראמפ היטיבו עמנו מאוד והכרת הטוב מחייבת אותנו להודות לו ולהם בפה מלא ובאהבה כנה, לא פחות!
