ביום שלישי הקרוב ילכו אזרחי ישראל לקלפיות בפעם הרביעית תוך שנתיים. אם מסתכלים על מערכת הבחירות במהותה ניתן לשים לב לשלושה שינויים: הטקטיקה שנקט בה ראש האופוזיציה ומפלגת "יש עתיד" יאיר לפיד, והמהלך שעשה גדעון סער שבחר לעזוב את ביתו הפוליטי מפלגת "הליכוד" ולהקים מפלגה חדשה העונה לשם "תקווה חדשה", וההחלטה של ראש הממשלה נתניהו ללכת על קמפיין חיובי ואופטימי.
ניתן לראות כי שלושה מהלכים אלו מנעו ממערכת הבחירות להיות רדודה, משעממת, ומהותית היות שתקופת הקורונה העלתה סוגות מסוימות כמו כלכלה, בריאות, חינוך, וכ"ו. לצערי הרב גם במערכת הבחירות הנוכחית עוסקים במשחקים קואליציוניים מאשר כיצד משפרים את חיי האזרח עם תום משבר הקורונה.
בואו נפרט את הטקטיקות השונות
פירוט השיטות השונות של המועמדים:
- האסטרטגיה של לפיד: כפי שציינתי במאמר קודם, האסטרטגיה של לפיד היא להרדים את בוחרי הליכוד על-ידי כך שהוא לא מציב עצמו כמועמד גוש המרכז-שמאל לראשות הממשלה.
הבעיה היא שהוא כמעט ולא מחבק את המפלגות שנמצאות בגוש(בניגוד למה שעושה בחכמה רבה ראש הממשלה נתניהו), והוא כמעט ולא מציע חלופות למדיניות הממשלה במשבר הקורונה.
- האסטרטגיה של גדעון סער: ניתן לראות כי המהלך שעשה גדעון סער היה אמור להביא אליו תומכי ימין מתונים שמאסו בשלטון היחיד של נתניהו. הבעיה היא שחוץ מלהגיד שהוא "הליכוד האמתי" לא מוצגת חלופה למדיניות שמנהיג הליכוד בנושאים מהותיים אשר חשובים לאזרח הישראלי הממוצע כמו חינוך, תחבורה, בריאות, ועוד.
- האסטרטגיה של ראש הממשלה נתניהו: ראש הממשלה נתניהו בחר הפעם ללכת על קמפיין חיובי אשר מתבסס על תקווה במקום לבסס את הקמפיין על פחד, טרור, וסכנה מוחשית.
צעד זה לצד הכנסים הרבים שהוא עושה אמורים להאיר את השטח ולהלהיב את קהל המצביעים (בניגוד למה שעושה לפיד אשר כאמור "מרדים" את השטח. לאחר פרסום המדגמים בשעה 22:00 יתחיל קרב חדש שבמרכזו הסיכוי להרכיב ממשלה כזו או אחרת או לחלופין הליכה למערכת בחירות חמישית בקיץ.
פירוט התרחישים הקיימים
- ממשלת ימין מלאה: ראש הממשלה נתניהו מעוניין להקים ממשלת ימין-חרדים אשר תעזור לו לשלוט בתיקים המובילים מבחינתו כגון: המשפטים, תקשורת, ביטחון-פנים, ועוד. ולכן אסור לו "לשתות" את המנדטים של מפלגת "הציונות הדתית" שנמצאת על סף אחוז החסימה. במקביל הוא מנסה להקטין את מפלגת "ימינה" כדי להפוך את בנט ושקד לתלויים בו ולמנוע מהם לבוא אליו בדרישות כפי שהיה במערכות הבחירות 2013, ו-2015. הסיכוי שזה יקרה: סבירות בינונית-גבוהה.
- כינון ממשלה חלופית: הסקרים מראים כי בסיטואציה מסוימת קיים בלוק חוסם כנגד ממשלת ימין אך השאלה היא מי יעמוד בראשה. מפלגת "יש עתיד" צפויה להיות המפלגה הגדולה בגוש אך צריך לזכור בהקשר זה שני דברים: 1. לפיד מעוניין להסתמך על המפלגות הערביות (דבר שעלול להרחיק ממנו את בנט וסער). 2. ההצהרות של בנט וסער שלא יישבו תחת לפיד עשויה להוביל את לפיד לוותר על ראשות הממשלה לטובת אחד מהם או לחלופין לכינון רוטציה בין בנט וסער. ניתן לראות כי גדעון סער הוא היחידי שמקובל על רוב המפלגות בגוש לכן הסיכוי שלו להרכיב ממשלה גדול יותר אך אם מפלגת "תקווה חדשה תרד אל מתחת עשרת המנדטים יהיה לה קשה לעשות זאת. שתי בעיות אלו מורידות את הסיכוי למהלך כזה לנמוך עד בינוני.
- בחירות נוספות בקיץ: במצב שבו אף אחד מהגושים לא מצליח להרכיב ממשלה מדינת ישראל תלך לבחירות נוספות בקיץ הקרוב. במקרה כזה יישאר נתניהו כראש ממשלת מעבר לתקופה ארוכה מאוד.
הסיכוי למהלך כזה הוא: בינוני-גבוה. נכון לעכשיו ההערכה היא שתוקם ממשלת ימין או שנלך לבחירות נוספות אך כפי שלמדנו על המערכת הפוליטית בישראל ייתכן שיהיו הפתעות שטרם חזינו.