ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל ללא ליאות כדי למנוע אובדן קולות ימין שלא יעברו את אחוז החסימה, עד כדי כך שגרם לאובדן קולות שהיו אמורים להינתן לליכוד ולהעברתם לציונות הדתית. התוצאה: הציונות הדתית, שזעקה לעזרה וקיבלה סיוע נדיב, לא רק שזכתה ב-4 ח"כים, אלא הגיעה אף ל-6 ח"כים. נתניהו מתחרט מן הסתם על שוויתר על קולות שהיו עשויים להינתן לליכוד, והיום הוא אף מואשם בסיוע לכהניסטים.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פעל ללא ליאות כדי למנוע אובדן קולות שמאל שלא יעברו את אחוז החסימה, עד כדי כך שגרם לאובדן קולות שהיו אמורים להינתן ליש לפיד ולהעברתם למרצ. התוצאה: מרצ, שזעקה לעזרה וקיבלה סיוע נדיב, לא רק שזכתה ב-4 ח"כים, אלא הגיעה אף ל-6 ח"כים. לפיד מתחרט מן הסתם על שוויתר על קולות שהיו עשויים להינתן ליש לפיד, והיום הוא אף מואשם בסיוע להורוביציסטים, אלה שהמקום הראוי להם הוא ברשימה המשותפת.
בכל מחנה עברו קולות מן המרכז אל הקצה: הקיצונים הימנים מכאן והקיצונים השמאלנים מכאן. ואלה, במקום להכיר טובה ותודה על הצלתם, הם מקשים היום על הקמתה של ממשלה כלשהי. סמוטריץ' לא יישב עם זה והורוביץ לא יישב תחת זה, והדמוקרטורית הנאורה בעיני עצמה, תמר זנדברג, צועקת "בושה" כלפי הבבואה שלה איתמר בן-גביר, בשעה שזה התחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. והתקשורת, זו רואה קצה אחד בלבד ופוסלת אותו, ואילו את הקצה השני, הקצה השמאלני, היא מראיינת במתק שפתיים ובאהדה בולטת.
הרכבה של הכנסת ה-24 אינו מאפשר לה לתפקד ו/או להקים מתוכה ממשלה בעלת יכולת פעולה. הרכב זה מוביל בהכרח לבחירות חמישיות, במקום הקמת ממשלה, או לחלופין, מייד אחרי הקמתה. הרכב זה מצריך העלאת אחוז החסימה כך שבכנסת הבאה לא יהיו שוליים קיקיוניים המחבלים בתפקוד הסביר של הכנסת והממשלה.
בינתיים, במציאות הנוכחית, כאשר כל ראשי המפלגות סינדלו את עצמם על-ידי הצהרות רבות ומיותרות, חובה עליהם לסגת מחלק מהצהרותיהם הכובלות, המגבילות את יוצריהן ואת יכולת התמרון שלהם. ראש וראשון להם הוא גדעון סער, שיכול להצטרף לממשלת ימין - רצון רוב הבוחרים - במקום לשחק בנדמה לי, בניסיון להקמת ממשלת שעטנז, מהרשימה המשותפת ומרצ ועד ימינה, ממשלה שאין לה כל היתכנות ו/או זכות קיום, ושהדבק היחיד שיהיה בה הוא שנאת נתניהו.