במהלך המשא והמתן המשולש בין הבריטים, היהודים והערבים על תנאֵי הפסקת האש בחיפה כתב מפקד המרחב, משה כרמל, כי מדובר ב"בזבוז זמן יקר לריק בעיצומם של הקרבות". לדבריו, ביקש סטוקוול מהיהודים, במהלך המשא והמתן "להפסיק את האש לקראת אפשרות הכּניעה, ובקשה זאת לא נענתה. "לא מצאנו לנכון להיענות לכך והקרבות נמשכו", כתב כרמל. "הנחנו כי לחץ נוסף על הערבים, בטרם הוכרעו כליל, עשוי להועיל".
1
ממטהו של הגנרל סטוקוול נסעו העסקנים הערבים, לאחר המפגש עם הגנרל ואנשיו, לביתו של ויקטור כיאט. את התייעצות הערבים ממלאי-המקום (הבכירים ברחו) ניהל ראש הוועדה הלאומית החיפאית, שייח' עבד אל-רחמן מורד. אחד המשתתפים בפגישה, אליאס קוסה, סיפר: "עשיתי על דעת עצמי ניסיון אחרון להציל את המצב. על אחריותי האישית הלכתי לביתו של הקונסול הסורי בחיפה, ת'אבת אל-אריס שהתגורר במושבה הגרמנית, וביקשתי ממנו להתקשר מיד עם ממשלתו. ת'אבת היה ידידי, וידעתי שבביתו יש משדר. הוא התקשר עם הנשיא הסורי שוקרי אל-קוואטלי וסיפר לו על הצעתו של הגנרל סטוקוול, שניכנס למשא-ומתן עם היהודים על הפסקת-אש. ביקשתי לקבל מקוואטלי הוראות כיצד לנהוג. האמת ציפיתי לעידוד. נפרדתי מת'אבת כדי לחזור כעבור שעה, לקבל את תשובת דמשק. לחברי, שהמשיכו בהתייעצויות, לא גיליתי דבר. הם היו חלוקים בדעותיהם. חלקם נתקפו בייאוש מר והיו נכונים לכול, חלקם עדיין התנגדו בתוקף לכניעה. בשעה שלוש וחצי אחרי הצהריים סרתי שוב לביתו של הקונסול הסורי אך עדיין לא נתקבלה תשובה מקוואטלי. ביקשתי ממנו להתקשר שוב בדחיפות עם דמשק, והמתנתי בחוסר-סבלנות. תחנת-האלחוט בדמשק קיבלה את פנייתו וקישרה אותו עם ארמון הנשיא, אך חלפה כחצי שעה ותשובה לא הגיעה. סמוך לשעה ארבע נפרדתי מת'אבת וביקשתי ממנו שאם תתקבל תשובה יעבירה אלי לבניין העירייה.
2 אכזבה נוראה התגנבה לליבי. חשש מר ניקר במוחי: נראה שממשלת סוריה אינה תופסת את רצינות המצב, או שהיא אובדת-עצות ואינה מסוגלת להחליט דבר".
בזמן פעילותו החשאית של קוסה דיווח פריד סעד לנוכחים על המגעים עם הבריטים ביממה האחרונה ועל תנאי ה"הגנה" לשביתת נשק ויִידע אותם על פגישה נוספת בבית העירייה שעליה הוסכם. יונס נפאע ביקש לדעת אם מבחינה צבאית קיימים האמצעים להמשיך בלחימה. נאמר לו שזה סוד צבאי. העסקנים הערבים הסכימו לנהל משא-ומתן עם היהודים אך לא לדון בתנאי כניעה לפני שיקבלו אישור לכך מטהא אל-האשמי, אחד מראשי הוועדה הצבאית של הליגה הערבית ושל "צבא ההצלה" שמקום מושבה היה בדמשק ולכן קוסה התקשר לשם. מצד שני המשלחת שאמורה הייתה לחזור למשא-ומתן הוסמכה לחתום על תנאי שביתת נשק כפי שייראו לה. רגעים מספר אחרי שעה ארבע הגיעו משוריינים בריטיים לבית של כיאט והסיעו את שבעת חברי המשלחת לבית העירייה.
3
לקראת הישיבה בין שלוש המשלחות על הפסקת האש אסרה מפקדת ה"הגנה" על הכוחות בשטח לפתוח באש. "יש לפתוח באש רק על ערבים מזויינים או על עמדות אויב", נאמר בפקודה. "אין לירות בערבי סתם! כן אין לפתוח באש על אמבולנסים של הסהר האדום אלא אם המפקד משוכנע כי הם משמשים למטרה צבאית".
4