פרשת נבי יושע (ה') - תבוסה

במשאית שאורותיה כבויים נסעה מחלקת-דפנה בפיקודו של דודו צ'רקסקי¹ לג'חולה,² מול הוואדי העולה בהר לנבי יושע. "כבר בחולתא היו תקלות. במקום שלוש משאיות הגיעו רק שתיים להסיע את החבר'ה, לכן נסענו בשני מחזורים, והיה פיגור של שעה אחרי לוח הזמנים", סיפר קלמן.³ כשעתיים טיפסו הלוחמים בהר התלול. עם חומר הנפץ הכבד על הגב, אל המצוק שמצפון למשטרת נבי יושע. הם הלכו בדממה גמורה. נושא הדרגש, שנועד לסייע בפיצוץ, איבד אותו בדרך. רגעים אחדים לפני 1.30 אחרי חצות הגיעו הלוחמים לנקודת ההיערכות, בונקר בריטי נטוש. צ'רקסקי התקשר באלחוט עם הכוח של יצחק הוכמן מדרום למשטרה ועם מולא כהן בג'חולה.⁴ שישים פקודיו של יצחק הוכמן התקדמו במעלה ההר לאט מהצפוי. קלמן, שנִלווה אליהם, דיווח על האיחור במכשיר הקשר למטה הפעולה בג'חולה, וכהן ויפה דחו את שעת ה"שין" מ-01.30 ל-02.00 אחרי חצות. אבל רק בשעה 03.05 לפנות בוקר הגיעו הוכמן ופקודיו לנקודת ההיערכות שלהם, במרחק כמאתיים מטר מדרום למשטרה. כיתת החי"ש מרמות נפתלי הגיעה ליעדהּ שלוש שעות לפני כן. כשהגיעו הוכמן ופקודיו ליעדם פתחו באש. פקודיו של פילון פרידמן תִמרנו כאילו הם מתכוננים לפרוץ למשטרה מדרום, ופקודיו של איתמר ארבל ירו עליה מהכפר הנטוש נבי יושע הסמוך אליה. אנשי החי"ש הניחו מוקשים והציבו חסימות על הכביש מצפון-מערב, וחוליה מהמחלקה של צ'רקסקי גזרה חרש את הגדר שמצפון למשטרה במספרי-תיל. איחור, בשלוש שעות, צִמצם את מרחב התִמרון של התוקפים לשעה אחת, עד שיעלה השחר. האש מדרום הסבה את תשומת הלב של מגיני המצודה והם ירו בהם. אחדים מפקודיו של הוכמן נפגעו. החובשים טיפלו בהם.

מגיני המצודה לא הרגישו בפקודיו של צ'רקסקי שניסו לחתוך את הגדר אבל מספרי התיל אכזבו, ואולי לא היה לחותכים די ניסיון. כך או כך, החיתוך נמשך יותר זמן מהמתוכנן, ואחרי שנחתכה הגדר נתקלו הפורצים בגדר נוספת לא צפויה, תוצאה של הכנות לקויות והעדר סיור מוקדם. במזרח כבר התבהר קו הרקיע, אף שהלילה עדיין היה חשוך. במכשיר הקשר דיווח צ'רקסקי להוכמן שיש גדר נוספת. היה עליהם להחליט אם להמשיך או לסגת, ואז נטל משה קלמן את הפיקוד מהוכמן. מהרגע ההוא נקבעו מהלכי הקרב על-פי עקרון הדבקות במשימה. אף שקלמן למד ולימד שלאור היום נחיתותם של התוקפים מוחלטת, ואף שהניסיון של ארבעה וחצי חודשי לחימה אישר זאת. "קלמן אמר: 'אתם מאחרים. עוד מעט יהיה אור, יש לפרוץ את הגדרות בכוח', ודודו ענה: 'אני יכול לפרוץ בשקט גם את הגדר השנייה'. קלמן פקד: 'לפוצץ את הגדר'!", סיפר אריה גל, קצין המודיעין של הגדוד, ששמע בג'חולה את שיחת האלחוט בין קלמן לצ'רקסקי.⁵ "דודו פקד לפוצץ את הגדר בבונגלור", סיפר מפקד-הכיתה יאיר שולמן. "זאת הייתה אחת הפאשלות הגדולות של המִבצע. הפורצים לא ידעו על השינוי בתוכנית. כשנשמע הפיצוץ הם סברו שפוצצנו את קיר המשטרה, רצו קדימה, נכנסו לחצר והגיעו לקיר אטום. היה בלאגן נורא".

דודו צ'רקסקי נכנס בריצה לחצר המשטרה ופקד על הפורצים לסגת לאחור ועל החבלנים להביא את הדרגש ולהניח עליו את חומר הנפץ. הדרגש לא היה. החבלנים בפיקודם של משה (מוסא) נאמן ויוסף (ספי) אוהלי אספו אבנים לערמה והניחו עליה את חומר-הנפץ. נאמן תפס ביד אחת את המצתים וביד אחת את הנִצרוֹת, פקד על אנשיו לתפוס מחסות והתכונן לפוצץ את המטענים. באותו רגע זרק ערבי רימון לתוך החצר. ספי אוהלי ואחד מפקודיו נפצעו, ונאמן עיכב את הפיצוץ ושלח רץ אל צ'רקסקי, להודיע לו שישלח אנשים לפנות את הפצועים. כיתה מהכוח הפורץ התקדמה אל החצר, ורוב אנשיה נפצעו מרימונים ומיריות. צ'רקסקי נכנס לחצר. רסיס של רימון פגע בו. מתבוסס בדמו שכב על האדמה, ירה אל החלונות ואל הגג והורה לפקודיו לפוצץ את המטען בלי לפנות אותו ואת הפצועים האחרים: "פוצצו את החומר איתי!". הפקודה הזאת לא התמלאה. הפצועים שכבו סמוך למשטרה והלוחמים האחרים לא העזו להתקרב אליה ולא העזו להרוג את חבריהם. כיתה מהעתודה של איתמר ארבל, שהתמקמה בכפר נבי יושע, ניסתה לחלץ את הפצועים. אחדים מלוחמי הכיתה נפגעו והאחרים נסוגו.

כשהאיר השחר היו כל הפצועים שבחצר למטרות גלויות. הקַּשָּר מהכוח של צ'רקסקי דיווח למשה קלמן, שהיה מדרום למשטרה, וכהן ויפה קלטו בג'חולה את השידורים: "מוסא פצוע קשה. דודו ליד הבניין ואין אפשרות להוציא אותו. ספי נעלם ולא רואים אותו", ואחרי כמה דקות: "אנחנו מוקפים. יורים עלינו מאחור, מהרכס השני של הוואדי". כהן ויפה פקדו על קלמן לסגת. קלמן פקד על הקשר להודיע ללוחמים: לנתק מגע עם המשטרה ולחזור . בציר שבו באו.⁶.... ______________ בשבוע הבא: המשימה לא בוצעה; הנסיגה הפכה לבריחה; לא חולצו נפגעים; לא תכננו כוחות חילוץ ולא נשלחו כוחות חילוץ בזמן אמיתי; הוכח למעלה מכל ספק אופיו המיליציוני הבלתי מקצועי של הפלמ"ח, שהיה הכוח ההתקפי הכמעט יחיד בכל היישוב היהודי בארץ ישראל בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות, ושילם מחיר יקר בגלל אידֵיאולוגיה פציפיסטית, חוסר הבנה וממילא חוסר הכנה של צבא למלחמת העצמאות.

1. נולד בחיפה, גדל בכפר אז"ר. בעקבות שיר של חיים חפר, "דוּדוּ", הפכה דמותו לסמל של דור הפלמ"ח. 2. ג'חולה - היום שמורת טבע מוכרזת עין תאו, המורכבת ממעיין העתק הנובע למרגלות הרי נפתלי מתוך מערה, בריכת מים וחורשת עצי אלה אטלנטית עתיקים. 3. ראיון עם משה קלמן. 4. ראיון עם יאיר שולמן. 5. ראיון עם אריה גל. 6. ראיונות עם משה קלמן, יאיר שולמן, אריה גל.