לפסטיבל ה"מכשפות?" הידד!

תזמורת הבארוק ירושלים, מפתיעה בכל פעם מחדש את שוחריה, בבחירה המגוונת של הגשת יצירותיה, בניצוחו של פרופ' דוד שמר והבימאית שירית לי וייס. והפעם, זכינו להשתתף בפסטיבל "מכשפות?" שנפתח בבכורה לאופרה "לה קליסטו". לכל דבר יש סוף, והפסטיבל מגיע לשבוע הרביעי והאחרון שלו. להזכירכם, פסטיבל "מכשפות" הוא פסטיבל חדש שהעלתה תזמורת הבארוק ירושלים בתוספת שלל פעילויות מוזיקליות. הפסטיבל הוקדש לנשים מלחינות מהבארוק, שמרביתן נשכחו מלב במהרה ולייצוג נשים במוזיקה במאה השבע-עשרה. במרכז הפסטיבל - האופרה המרהיבה "לה קליסטו" מאת פרנצ'סקו קוואלי (1651), שבוצעה בבכורה ישראלית על-ידי נגני תזמורת הבארוק ירושלים, זמרי מיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית. "לה קליסטו" - מהאופרות הראשונות שהביאו לקדמת הבמה סוגיות מגדר, אירוטיקה נועזת ויחסים חד-מיניים. במרכזה הנימפה קליסטו (על-פי מטמורפוזות מאת אובידיוס). כפי שאנו יודעים, היה זה סיפורה של הנימפה קליסטו. על-מנת לזכות באהבתה, מתחפש יופיטר לאלה דיאנה, לצד ניסיונותיה של רעייתו הרה (ג'ונונה) להפריד בין השניים על-ידי הפיכתה של קליסטו לדב. הסיפור היה משולב בסיפור אהבתה של דיאנה עם הרועה אנדימיון. באמצעות אריות יפהפיות ורצ'יטטיבים מלאי הבעה, שרטט פרנצ'סקו קוואלי את דמותה של קליסטו, את שאלות הזהות איתן היא התמודדה ואת היחסים המורכבים בין הדמויות השונות בעלילה. האופרה הועלתה בירושלים, בתל אביב ובחיפה.

מדוע מכשפות?

שמותיהם של מלחינים רבים מתקופת הבארוק שגורים בפי הציבור - באך, ויוואלדי, הנדל, מונטוורדי, קורלי ורבים אחרים. עם זאת, מעטים יודעים על פעילותן הרבה של מלחינות נשים שנאלצו להתמודד עם סביבה פטריארכלית שהקשתה ולעתים אף ניסתה למנוע פעילות אמנותית של נשים. אותן נשים יוצרות עוררו בקרב החברה הגברית פחד מצמית שנבע מכוחן היצירתי והיחס כלפיהן, שהזכיר את היחס שהופנה באותה תקופה לנשים חזקות מתחומים מקבילים כמו רפואה ומחקר, נשים שבמקרים רבים הוקעו כ"מכשפות", נרדפו ולעיתים אף הועלו על המוקד! גישה זו היוותה מקור השראה לשמו של הפסטיבל. המלחינות שבאו לידי ביטוי בפסטיבל זה היו: קורטיזנה ברברה סטרוצי (1619-1677, ונציה). ברברה סטרוצי, מהמוכרות שבמלחינות הבארוק, שחייתה בוונציה והייתה קורטיזנה (מעין פילגש בחוגי החברה הגבוהה), חיברה שלל יצירות ווקאליות ואף הביאה אותן לדפוס. בקונצרט: אריות מאת סטרוצי לצד יצירות נוספות מהתקופה. הנזירה לוקרציה אורסינה ויזאנה (1590-1661), ולאונורה דוארטה שגדלה במשפחת אנוסים אמידה באנטוורפן (1610-1678). הפסטיבל נותן את הבמה לא רק לאותן נשים מלחינות, אלא גם לצורה בה מלחיני הבארוק ייצגו ביצירותיהם דמויות נשיות: קליסטו, דיאנה וג'ונו מהמיתולוגיה, המלכה קליאופטרה ונשים נוספות. פסטיבל "המכשפות?" נערך ברחבי ירושלים וכלל שלל אירועים שבוצעו בחללים ובאתרים שונים בעיר. לצד הקונצרטים שולבו הרצאות בנושאי נשים באמנות המאות השש-עשרה והשבע-עשרה, ואף ערב שירה בשיתוף "מקום לשירה". פסטיבל "מכשפות?" התקיים כאמור ביוזמתה ובביצועה של תזמורת הבארוק ירושלים ובניהולו האמנותי של פרופ' דוד שמר. אמנים נוספים שהשתתפו בפסטיבל: הזמרת דניאלה סקורקה, נגנים מאנסמבל פניקס, זמרות וזמרי קלנר אקדמי מגרמניה בניצוח מייקל ווילנס, זמרי מיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית, זמרות וזמרי סדנת האופרה הירושלמית ועוד רבים וטובים.

מדריגלים, קנצונטות ומוזיקה למכשפות

הייתה לי הזכות להיות נוכחת בקונצרט האחרון של תזמורת הבארוק ירושלים. לא יכולתי להתאפק, למרות מוראה של הקורונה ושלוחותיה. היה קונצרט מ ק ס י ם! אטיל בזה זרקור על "העושים במוזיקה" לאורך כל הפסטיבל: המנהל האמנותי של התזמורת, כאמור, פרופ' דוד שמר. מנצח של כבוד - אנדרו פארוט מבריטניה, והמנצח מייקל ווילנס מגרמניה. השתתפו זמרי קלר אקדמי מגרמניה: אלנה הרסאני - סופרן; אניקה שטגר - סופרן; אנה גוקה - אלט; ניקלס פפרומר - טנור וקונסטנטין פגנטי - בס. סולני תזמורת הבארוק ירושלים היו: נעם שוס, נעם גל, תמי בורנשטיין - בכינור; נתנאל פולק - ויולה; אורית מסר יעקבי - צ'לו; אופירה זכאי - תאורבו ומרינה מינקין - צ'מבלו ועוגב. מספר מייקל אלכסנדר ווילנס על אודות מדריגלים, קנצונטות ומוזיקה למכשפות..., אך לפני שנצלול לעומק היצירות ששמענו, מספר מילים על המנצח הבינלאומי הנודע מייקל א. ווילנס. ההרכב קלנר אקדמי, לוקח אותנו, הקהל, למסע הבעתי, וירטואוזי ומדויק עם המוזיקה הקלאסית. הרפרטואר הנרחב של הרכב ייחודי זה, תחת שרביטו של המנצח, שנמתח מהבארוק ועד לימינו וזיכה את ווילנס בפרסים רבים. בנוסף לעבודתו עם ההרכב קלנר אקדמי, הוא הופיע כמנצח אורח עם תזמורות בגרמניה, פולין, הולנד, ברזיל, קנדה, ישראל ועוד. ווילנס מעיד על כך, שאחת ההנאות שצופן בחובו תפקיד המנהל האמנותי היא, ההזדמנות לחשוף מוזיקה חדשה ולשלב אותה בתוכניות קונצרטים ובעיקר, בתוכנית כמו זאת ששמענו הערב. הוא מודה, שאת קובץ המדריגלים והקנצונטות של סבסטיאן קנופפר, לא הכיר וידע מעט על המלחין, בשל הקשר הלא ישיר שלו ליוהן סבסטיאן באך.

שמענו את:

- Lustige Madrigalien und Canzontten, מדריגל לסופרן, אלט, טנור, בס ובסו קונטינואו; - Ade, du Tausendschats מדריגל לסופרן, אלט, טנור, בס ובסו קונטינואו; - O heller Glanz קנצונטה לשתי זמרות סופקן, שני כינורות ובסו קונטינואו - Meer, Erdw und Sonne trinken מדריגל לסופרן, אלט, טנור, בס, שני כינואות ובסו קונטינואו. בין 1657 ל-1676, קנופפר החזיק בתפקיד הקנטור של מקהלת סנט תומס בלייפציג והיה מנהלה של המוזיקה הכנסייתית בעיר במשך דורות אחדים לפני באך. יצירות אלו לקוחות מספר ובו עשרים יצירות, הנעות בין טקסטים מטופשים וגסים לבין שירי אהבה עצובים, בדומה למוסיקת פופ עכשווית. הוא אומר, שלבטח ניהנה מהמוזיקה הזו בדיוק כפי שהוא נהנה לחשוף אותה. ואכן, נהנינו מאוד לשמוע אותה. כשהביט מייקל ווילנס בתכני פסטיבל "המכשפות?", לא יכול היה לחשוב על דוגמה טובה יותר למוסיקת מכשפות, מאשר סצנת המכשפות מהאופרה "דידו ואנאס" מאת הנרי פרסל (1695-1659). האופרה נכתבה במקום לביצוע בבית ספר לנערות בלונדון. הליברית נכתבה על-ידי נהום טייט וכוללת פרולוג ושלוש מערכות. אין ספק, כך מעיד ווילנס, שזו יצירתו המוכרת ביותר של פרסל, ובה האריה "When I am laid in earth", שהוקלטה אינספור פעמים ואף על-ידי אמנים פופולריים. כשהוא מדבר על היינריך שיץ (1672-1585) עיניו נמלאות אורה. הייניך שיץ חיבר למעלה מחמש מאות יצירות וכתמיד, זה תענוג גדול להיחשף ליצירותיו הבלתי מוכרות, כמו: Itzt blacken durch des Himmels Saal"", שהינה אחת מיצירות אלו. הטקסט בעל אופי דתי, נכתב על-ידי מרטין אופיץ, בן זמנו של שיץ, שנחשב לאחר המשוררים הגרמנים הגדולים של תקופתו. השניים - שיץ ואופיץ, שיתפו פעולה באופרה "Die Dafne", ממנה נותרה אומנם הליברית, אך למרבה הצער המוזיקה שלה אבדה. מוסיקת מכשפות נוספת בתוכנית ששמענו הערב, לקוחה מהאופרה "אלצ'ינה" של גאורג פרידריך הנדל. היצירה בוצעה לראשונה בלונדון בשנת 1735. סיפור האופרה מתרחש באי המכושף של אלצ'ינה, בו היא יצרה בכוחותיה המאגיים ארמון גדול בתוך נוף יפהפה ואליו פיתתה את מאהביה. שלוש האריות אותן שמענו הערב, הושרו על-ידי אלצ'ינה. המוזיקה של הנדל כה יפה ומרגשת, עד כי גבר השומע אותה, נכבש בקלות ומתפתה לבוא אל בין זרועותיה של המכשפה. חתמו את התוכנית יצירותיו של מלכיאור פראנק (1639-1579), שהיה מלחין פורה במיוחד שפעל במהלך הרנסנס המאוחר ועד לתקופת הבארוק המוקדמת. פראנק הלחין יותר משש מאות מוטטים, כמו גם שירים חילוניים, עיבודים למזמורי תהילים ומחולות כליים. מייקל ווילנס בחר עבורנו מבחר שירים חילוניים שסיימו תוכנית זו של תענוגות קיציים, והמבצעים הצעירים והמוכשרים, זכו מאיתנו למחיאות כפיים רמות ולקריאות תודה שנשמעו בקול מאחורי "מסכות הקורונה" שעטינו על פנינו. אני שבויה בקיסמה של "תזמורת הבארוק ירושלים" וכבר נושאת עיניי לתוכנית של שנת 2021-22, בה שישה קונצרטים בהם ינצחו, ישירו וינגנו אמנים ממונטריאול, קנדה, אנגליה, אוסטריה וישראל. כמובן שיתקיים במסגרת זו "פסטיבל באך בירושלים 2022, ובמרכזו מתיאוס פסיון בניצוחו של זיגיסוולד קאוקן, מאבות זרם הביצוע ההיסטורי ובהשתתפות סוללת זמרים מעולה מרחבי העולם. את הפסטיבל, שיחל השנה בחג הפורים, תפתח סדנא למוזיקה עתיקה עבור הדור הצעיר של מבצעים מיודעים היסטורית בישראל. בין שלל הקונצרטים שיעלו בנוסף, יהיה מרתון של שני כרכי הפסנתר המשווה של באך בביצוע מיטב נגני הצ'מבלו בארץ, רסיטל לעוגב, מופעי ג'אז ועוד היד נטויה. כדאי!