כשתבקרו בירושלים העתיקה, טיילו לאורך החומות, שם תראו חרכי ירי. מיד תשימו לב שהם מרווחים בצדו של המגן וצרים מהצד שממנו מגיע האויב. לאורך החומה בנויים צריחים שמאפשרים למגינים לצפות לאורך החומה ולא נשאר "שטח מת" שנסתר מעין המגן.
ביצורי ירושלים העתיקה וחומותיה נבנו לפני מאות שנים. עקרונות ההגנה של עמדות מבוצרות לא השתנו מאז. הם הותאמו לכלי הנשק המודרנים, אבל בעקרונות של מהנדסי העת העתיקה בתחום הביצורים השתמשו צבאות רבים לאורך כל ההיסטוריה.
המהנדסים שתכננו את החומה לאורך הגבול עם עזה כנראה שלא מכירים את עקרונות הביצורים או שהחליטו "להמציא את הגלגל מחדש". במקום חרכי ירי, הם בנו חלונות, אשנבים גדולים ובגובה נמוך מפני הקרקע. אין תצפית לאורך החומה וכך נוצרו "שטחים מתים", שאיפשרו למחבל להתקרב באין מפריע עד לאשנב, להרים ידו, לירות דרך החלון פנימה ולפצוע אנושות את לוחם משמר הגבול בראל חדריה שמואלי הי"ד, שמת השבוע מפצעיו.
אמצעי חיוני כמו תריסי פלדה, שניתן לסגור את אשנבי הירי כשהם לא בשימוש, לא הותקנו. אמצעי כזה היה כבר בשימוש בתקופת שלטון הבריטים בארץ והותקנו ב"פילבוקס" שהקימו במקומות שונים. מהנדסי צה"ל של המאה ה-21, לא למדו דבר מקודמיהם שהטיבו לבנות ביצורים כבר לפני מאות שנים. מי ישלם על מחדל הליקויים של בנית החומה? את הליקויים יש לתקן מיידית כדי למנוע את הפגיעה הבאה בכוחותינו.
הוסיפו למחדלי הבנייה את נוהלי הפתיחה באש הכושלים והמרגיזים, שמאפשרים לפורעים חמושים בבקבוקי תבערה ומטעני חומר נפץ להגיע לטווח שמאפשר להם להטילם על חיילנו. אין זה מספיק לומר "לוקחים אחריות" את האמירה הריקה מתוכן צריך לגבות במעשים, בתיקון הליקויים הטכניים ובשינוי טקטי של התמודדות עם פורעים שצוברים ניסיון ו"מתמלאים באומץ" ובתעוזה להמשיך ולפגוע בחיילנו. חיילנו אינם ברווזים במטווח, ואסור "להכיל את ההרוגים והפצועים".