חברת התשתיות והנדל"ן שפיר הנדסה הופכת במהירות לגדולה והדומיננטית ביותר בשוק התשליות והנדל"ן. בעלי השליטה - ישראל שפירא, הראל שפירא,
חן שפירא וגיל שפירא, המחזיקים כל-אחד ב-15% ממניות החברה (יחד 60%), רואים ברכה בעמלם. הם מצליחים לבלוע עוד ועוד חברות ולקנות לעצמם מעמד מיוחד היכול בהחלט להגביל תחרות.
הרכישות האחרונות הבליטו עוד יותר את מעמדם בשוק: רכישת 53% ברשת הדיור המוגן עד 120 תמורת 600 מיליון ש"ח, אודותיה דיווחה החברה ביום 23.09.21; עסקת קרקעות בבאר יעקב בסכום של 380 מיליון ש"ח; רכישת מניות בחברת פריץ ב-300 מיליון ש"ח, ועוד. שווויה הכולל של שפיר הנדסה לפי מחיר מניותיה בבורסה הינו 9.1 מיליארד ש"ח. כל אחד מהאחים שווה לפי מחירי הבורסה 1.36 מיליארד ש"ח.
המתחרה הכי-הגדולה של קבוצת שיפר הנדסה היא שיכון ובינוי, שבשליטת איש העסקים נתנאל סיידוף - שקנה את השליטה בחברה, 47%, מקבוצת
שרי אריסון תמורת 1.1 מיליארד ש"ח. סיידוף, המחזיק את השליטה באמצעות חברות זרות עבור אחיו, עופר סיידוף, הוא איש עסקים ממולח, מתחרה נוקשה. שוויה הכולל של הקבוצה לפי מחירי הבורסה הינו 8.1 מיליארד ש"ח. התחרות העזה בין שתי הקבוצות כבר מפרנסת לא מעט עורכי דין ורואי חשבון.
שפיר הוכרזה באחרונה כחברה ריכוזית. ההכרזה יוצרת מגבלות נחותות יחסית. "המשמעות עבורנו כגורם ריכוזי",
אמר לגלובס שי לינדנר, סמנכ"ל כספים בשפיר הנדסה, "היא שבכל מכרז משמעותי המדינה צריכה לפנות לרשות התחרות לקבלת חוות דעת. מטרת חוק הריכוזיות היא לוודא שאין גורם שיכול להיות עוצמתי מדי מול הרגולטור, וכזה שיכול לשים יד על ה"שאלטר", והרגולטור קבע שאנחנו לא כאלה, לכן אישרו לנו להתמודד במכרזים. בכל הפרויקטים שאנחנו מתמודדים עליהם, זה מול קבוצות בסדר גודל שלנו או גדולות יותר, וגם חלקן מוגדרות כגורם ריכוזי".
הנה, לפי לינדנר, המגבלות חלות על החברה במכרזים גדולים בהם המדינה היא צד להם. דא-עקא, כדי למנוע ומראש סיכול תחרות, נדרשות מסוכות גבוהות יותר. רשות ההגבלים העסקיים היא המחויבת לאכוף את החוק. למשל: להגביל את החברה ברכישה של חברות חדשות. עסקת רשת הדיור המוגן היא אחת מהן הטעונה בדיקה - שמא נתעורר בעוד 10 שנים ינמצא עוד מונופול כוחני ודורסני.
