X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
גיל אלדמע [צילום: רינת אלדמע, באדיבות המשפחה]
גיל אלדמע - "מר הזמר העברי"
בימים אלה מלאו 7 שנים למותו של המלחין והמעבד גיל אלדמע חתן פרס ישראל ומראשי מעצביו של הזמר העברי גיל היה מהפעילים המרכזיים לשימור והפצת הזמר העברי במהלך השנים הלחין ועיבד מאות שירים רבים מהם הם מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי בבספטמבר 2014 הלך לעולמו בגיל 86

גיל אלדמע נולד ב-1928 בשכונת בורכוב (כיום בגבעתיים). אביו אברהם אלדמע (אייזנשטיין) איש העלייה השנייה (עלה ב-1906 מאוקראינה) היה אמן, שחקן, צייר ומורה מיתולוגי לאמנות בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב וממייסדי תהלוכות פורים-קרנבל פורים שלימים נקראו עדליאדות בשנות תל אביב הראשונות. פילוסופיית החיים שלו הייתה להיות שמח ואופטימי תמיד, ולהפיץ שמחה ברבים. כבר בשנתו הראשונה בארץ החליף שם משפחתו מאייזנשטיין ל"אל-דמע" - תמיד בצחוק ובשמחה.
ממייסדי שכונת בורכוב
כשהוקמה ב-1922, שכונת בורוכוב (לימים גבעתיים) שכונת הפועלים הראשונה בארץ ישראל, הצטרף אברהם אלדמע לראשוני המתיישבים בשכונה ונמנה עם מייסדיה והיה מהדמויות הבולטות בה.
ב-1925 לאחר שנות רווקות ממושכות, נשא אברהם אלדמע לאישה, בחתונה שנערכה בביתו בשכונת בורכוב, את זהבה יודילביץ שעלתה לארץ כחלוצה מליטא במסגרת תנועת "החלוץ" ולאחר עליתה התחנכה ועבדה ב"משק הפועלות" בשכונת בורכוב. אברהם אלדמע היה בן כ-40 בעת נישואיו, מבוגר מרעייתו ב-20 שנה. ב-1926 נולד בנם בכורם רן אלדמע וכעבור שנתיים ב-1928 נולד בנם גיל אלדמע ואחריו נולדה דיצה, לימים דיצה תירוש. בית משפחת אברהם וזהבה אלדמע בשכונת בורכוב היה ספוג אווירת תרבות, שירה, נגינה ותיאטרון. ילדיהם, רן וגיל אלדמע "נשמו תרבות" מינקותם ולמדו וידעו לנגן בפסנתר ובכינור כבר מגיל ילדות.
בית אלדמע שימש כמרכז פעילות תרבותית וציבורית לתושבי השכונה והאזור. בלילות שישי התכנסו תושבים בשכונה להרצאות, שמיעת מוזיקה ולנשפי ריקודים שנמשכו לעיתים עד אור הבוקר. בחצר הבית הציב אברהם אלדמע במה גדולה ועשרות ספסלים והפך את המקום למעין אמפיתיאטרון בין מאות מושבים. על הבמה בחצר הבית התקיימו קונצרטים והצגות תיאטרון של מיטב התיאטראות דאז ובהם "הבימה", "אוהל", "המטאטא" ועוד.
בחגים ובאירועים חגיגיים קושט הבית בקישוטים ועיטורים מעשה ידיו של בעל הבית אברהם אלדמע שהיה כאמור אמן וצייר. אלדמע היה איש "ההגנה". בחצר ביתו בשכונת בורכוב פעל סליק הנשק הראשון של "ההגנה". בבית נשבעו אמונים ל"הגנה" בפני ועדת קבלה בשים ידם על אקדח שהיה מונח על שולחן בבית. הנשפים ואירועי התרבות שנערכו בבית הסוו את פעילות "ההגנה" בבית. מספרים כי באירועי תרבות והתיאטרון בבית אלדמע השתתפו לא פעם גם חיילים ושוטרים בריטים. סביר להניח כי לא ידעו כי מטרים ספורים ממקום מושבם בחצר הבית, נמצא סליק מרכזי של "ההגנה".

אקדמיה למוסיקה [צילום: רינת אלדמע, באדיבות המשפחה]

גיל אלדמע - פרקי חייו
בנו של אברהם, גיל אלדמע, נושא כתבה זו, למד בשנים 1942-1934 בבית הספר העממי בשכונת בורכוב והמשיך בלימודי תיכון בגימנסיה "הרצליה" בת"א שם ניגן בתזמורת הגימנסיה. יחד עמו בגימנסיה למדה באותו מחזור אשת הפלמ"ח, הסופרת ושדרנית הרדיו נתיבה בן יהודה.
בגיל 11 הצטרף גיל לקן "הנוער העובד" בשכונת בורוכוב ושם עסק בהכנת המוזיקה לטקסים ולמסיבות. עם סיום לימודיו בגימנסיה "הרצליה" יצא ב-1946 עם חבריו ב"הנוער העובד" להכשרה של הפלמ"ח בקיבוץ דפנה. בפלמ"ח שירת כאלחוטן בגדוד השלישי של הפלמ"ח, בחטיבת "יפתח". בסוף המלחמה בפברואר 1949 שהה במוצב באזור כאוכב אל הווא (כוכב הירדן), ובשביל ליד מטע שקדים עלה על מוקש, נפצע קשה ואיבד רגלו הימנית שנקטעה מעל לברך. הוא הועבר לטיפול ולאשפוז בבית חולים בעפולה. מספרים כי אביו אברהם אלדמע שהיה איש מלא חיים שמח ואופטימי ומכאן שמות המביעים שמחה שנתן לילדיו: רן, גיל, דיצה - פרץ בבכי בראותו את בנו פצוע בבית החולים בעפולה.
בשנים 1949-1952 למד גיל באקדמיה למוזיקה בירושלים ובסיום לימודיו שם שימש מורה ומדריך למוזיקה בכפר הנוער "הדסים". ב"הדסים" הקים מקהלה ותזמורת, ושם יצר את שיריו הראשונים: "שיבולים", "כי תנעם", "אנה הלך דודך", "מחול הדייגים" ועוד. בשנת 1957 יצא גיל לארה"ב שם למד בבית ספר "מנס קולג' אוף מיוזיק". בניו-יורק נשא לאשה את ויקי לבית קפלוביץ אותה הכיר בארצות הברית באחד ממחנות הקיץ שבהם עבד כמדריך מוסיקלי.
עורך ומפיק תוכניות זמר בקול ישראל
משחזר לארץ ב-1960 החל לעבוד כעורך ומפיק תוכניות ומופעי זמר במחלקה למוזיקה עממית בקול ישראל בראשה עמד אז חנוך חסון. בין התוכניות שהפיק וערך: "שירו רונו נא", "אנחנו שרים לך", "אנו נהיה הראשונים", "שוב יוצא הזמר". במקביל היה בין השנים 1973-1961 חבר במקהלת רינת ומנצח עוזר למנצח המקהלה גארי ברטיני. לימים סיפר גיל אלדמע כי כשהצטרף לקול ישראל הסתבר לו כי שירים רבים ובהם שירים שהיו אז מפורסמים ומושרים בפי כל, שירים מראשית הציונות, שירי העליות ותנועות הנוער, שירי התיישבות ועוד, אינם נמצאים בתקליטיית קול ישראל ואינם מוקלטים בצורה מקצועית.
גיל ראה משימה חשובה לשמר ולהקליט שירים אלה ולהפיצם ולהנחילם לציבור הרחב ובשיתוף חנוך חסון ונוספים הקים ב-1962 את חבורת רננים. המקהלה הוקמה במטרה לשמש חבורת זמר של קול ישראל, אשר תקליט ביצועים לשירים עבריים שטרם הוקלטו בצורה מקצועית. זמרי המקהלה נבחרו מתוך חברי מקהלת רינת בניצוחו של גארי ברתיני. רוב העיבודים הקוליים נכתבו על-ידי אלדמע עצמו. בין חברי "חבורת רננים" הזמרת אורה זיטנר.
מלבד הקלטות אולפן השתתפה המקהלה במופעים פומביים של קול ישראל ובתוכניות זמר שונות, כגון "שרתי לך ארצי". במשך שנים השתתף יחד עם חנוך חסון ואחרים בהפקת פסטיבלי הזמר של 'קול ישראל'".
רבים משיריו ועיבודיו מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי
במהלך השנים הלחין גיל אלדמע שירים רבים. בין שיריו הידועים: "זמר איכרים" (גורן גרעינים), "שיבולים" (חד מחרב), "אנה פנה דודך", "כי תנעם", "מחול הדייגים" (רוח ים והוד גלים), "ויניקהו דבש מסלע", ו"מכל פרחי מור בגן".
אלדמע עיבד כ-500 שירים. רבים מהם עיבודים קוליים למקהלות ולחבורות זמר. ובהם ל"מקהלת האיחוד", ל"מקהלת הקיבוץ הארצי", למקהלת הילדים "העפרוני", למקהלת הילדים "מורן", ועוד. רבים משיריו ועיבודיו הם מנכסי צאן הברזל הזמר העברי.
אלדמע כתב גם מוזיקה לתסכיתי רדיו ולהצגות תיאטרון, בין השאר ל"הכנסת כלה" בבימויו של יוסי יזרעאלי בהבימה ול"בת המלך" שביימה אורנה פורת בתיאטרון לילדים ונוער.
מנהל מועדוני זמר ומנצח על שירה בציבור
"במשך השנים ערך והדריך גיל אלדמע אלפי ערבי זמר, מועדוני זמר וכינוסים בכל רחבי הארץ שבהם שולבה שירה בציבור בהנחייתו. במשך כ-30 שנה קיימו גיל ואחיו רן אלדמע איש חינוך, שהיה מורה בבית ספר "קלעי" בגבעתיים, מועדון זמר בשם "ברון יחדיו" שנערך ב"בית הראשונים" בגבעתיים בהשתתפות חובבי זמר עברי מבוגרים וצעירים. גיל על הפסנתר ורן באקורדיון ניצחו על שירה בציבור, לימדו את הבאים לאירוע שירים חדשים ואירחו אמנים אורחים.
פרס ישראל לזמר עברי
ב-2004 הוכרז גיל אלדמע כזוכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשס"ד. בראש ועדת השופטים עמדה המשוררת נעמי שמר. בנימוקי השופטים נאמר בין היתר: "גיל אלדמע הדריך מקהלות ולהקות, והקים את חבורת "רננים" שחילצה מתחום הנשייה מאות שירים, הקליטה אותם בעיבודיו המקסימים והעניקה להם חיים חדשים. עיבודים אלה ועיבודיו החדשים נפוצים בארץ וברחבי העולם, ואין מקהלה או חבורת זמר המזמרות בלשון העברית שעיבודים של גיל אלדמע אינם נכללים ברפרטואר שלהן. אלדמע בפעילותו הציל מן השיכחה אוצר בלום של מאות שירי זמר עברי שבלעדי עיבודיו היו נמחקים ונשכחים מלב. בעבודתו זאת שימר את תרבות הזמר העברי... ".
בשנים האחרונות לחייו חלה גיל אלדמע במחלה קשה, אולם הוא לא הסתגר בביתו והשתתף באירועי תרבות שונים כשהוא ישוב על כסא גלגלים. ב28 בספטמבר 2014 הלך לעולמו והוא בן 86 במותו. הוא הובא לקבורה בבית הקברות בגבעת השלושה. הניח אחריו את רעייתו ויקי ארבעה ילדים: לירית, אביב, ירון ורינת ונכדים.

תאריך:  03/10/2021   |   עודכן:  03/10/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
גיל אלדמע - "מר הזמר העברי"
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
תודה על הזכרת ראשונים
אמא תרזה  |  3/10/21 12:26
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוסי אוחיון
המופע המביש של ראש הממשלה נפתלי בנט במועצת האו"ם, בו מצא את "ההזדמנות" לתקוף את מערכת הבריאות והעומדים בראשה מחזירה אותנו לסיוט המתמשך שהיה בתקיפת חסרת הרסן וההצדקה של מערכת המשפט על-ידי נתניהו
איתן קלינסקי
כיום כשאנחנו קוראים את פרשת "נח" עלינו לשאול, האם אנחנו כיום מתפקדים כחברה העומדת במבחן של תכלית הבריאה - והיא עשית הטוב    האם אנחנו שומרים על מה שנברא - עולם טוב
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים    והפעם - נמוגים, פוליטיזציה, לא כולם, יתחסנו? ושיח של שנאה    "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג)    הרבה בריאות, נחת ואושר    שבוע טוב וחודש טוב
עמנואל בן-סבו
השר הורביץ, שר הבריאות של מדינת ישראל לא מצא את הדרך לגייס תשעה מיליון שקל למחוללי חמצן, אך מצא מאתיים מיליון שקל למה שהגדיר כתיקון עוול
צילה שיר-אל
נהוג להתייחס אל הנסיגה כדבר מאוד שלילי, אולם ההתייחסות הנכונה לנושא, היא להבין כי הבעיה הייתה כבר קיימת ואילו רק בזמן הנסיגה היא פרצה החוצה בכל עוצמתה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il