בשעה שלוש אחרי חצות, אור ל-1 במאי, שמע השומר על גבעת בילאווי רשרוש של אבן מִדרדרת, ירה צרור ושמע אנחה, הלך עם חבריו לכיוון הקול ואיתר קצין סורי גוסס. החיילים הסוריים מ"צבא ההצלה" שאמורים היו לתקוף את הגבעה ברחו כשנפגע מפקדם.
"בארבע לפנות בוקר ראינו המונים המונים של ערבים גולשים מרכס ההר שמנגד, מכפר דַיְשום
3 ומהגבעה והמטעים שליד תל-הראווי, שממזרח לרמות נפתלי", סיפר אחד האנשים שהיו בבונקר בגבעת בילאווי. "הם צעדו לקראתנו בשקט ובביטחון, ואנו היינו רק שמונה, עם נשק קל ומרגמה אחת שני אינטש. ירינו על המתקיפים והם השיבו אש ממקלעים וממרגמות, ירדו מהרכסים, טיפסו בחסות של שטח מת והגיעו לצלע הדרומית-מערבית של תל הבילאווי. מפקד הכיתה פקד עלינו לסגת. אחד החברים נהרג ולא יכולנו לקחת איתנו את גווייתו. את המרגמה השארנו על התל. חילופי היריות נמשכו כשעה, תוך-כדי יריות נסוגונו לכיוון המצודה. לפני כן יצאו שתי כיתות מהמצודה, תפסו עמדות וחיפו על נסיגתנו".
4
חבר המושב,
משה כץ, היה בתורנות וישן במגדל של המצודה בלילה שבין 30 באפריל ל-1 במאי. בשעות הערב והלילה ראה כוחות ערביים נעים בחורשת קדש ובמלכיה, ולפנות בוקר שמע יריות וצעקות מהבילאווי. אחר-כך ראה שהכיתה נסוגה מהבילאווי וחִיפּה עליה. "המסתערים התקדמו ולא היה מי שיעצור בעדם", סיפר כץ. "הם באו בשני גלים והסתערו בסדר צבאי. ניהלנו אִתם דו-קרב יריות. אני יריתי וקצרתי אותם אחד אחד. אחרי כשעה נבלם הגל הראשון של ההסתערות".
5
בעמדות שבגבעת מענית מצפון למושב, היו בלילה שבין 30 באפריל ל-1 במאי עשרה אנשי חי"ש בפיקוד מאיר סיטון. שמונה מהם ישנו ושניים שמרו. ארד שוורץ סיפר: "בשלוש לפנות בוקר העירו אותנו הפגזים. תפסנו עמדות, שמענו קולות של ערבים. כשעלה השחר ראינו משוריינים של הצבא הלבנוני נוסעים ממשטרת נבי יושע לרמות נפתלי. מחלקה לבנונית ניסתה להסתער עלינו. הנחנו לה להתקדם וכשהייתי במרחק חמישה-עשר מטרים ירינו. הלבנונים נסוגו ולא הטרידו אותנו עוד באותו יום".
6
בשעה רבע לארבע לפנות בוקר ירו שני תותחים על המושב פגזים 25 ליטראות. טור של חמישה משוריינים התקדם למושב מנבי יושע ואחריו צעדו חיילים ערבים רבים. גם המשוריינים ירו בתותחים. במכתב ששלחה טובה קוטלוביץ לידיד בארצות-הברית אחרי שבועיים כתוב: "התעוררנו לקול הפגז הראשון. תחילה לא תפסנו את הנעשה, אולם כשנפל גם הפגז השני והוא נפל לידנו, קפצנו כולנו מהמיטות ורצנו למעלה, לתוך המצודה. המצודה נפרצה במקומות רבים ואגף שלם בעל חמישה חדרים נהרס כליל. כל אחד עמד ליד אחד החלונות. מיד בהתחלה נהרגו ארבעה ונפצעו שבעה-עשר".
7
המשוריינים הערביים פרצו את המחסומים שהיו על הדרך והגיעו לשערי המושב. מקלע ההוצ'קס
8 של רמות נפתלי השתתק. ממרגמת שני אינטש ירו מגיני המושב ארבעים וחמש פצצות על הטור. מצוהר שבמצודה ירתה החיילת עדה בן-נחום ברובה קרבינה, ופגעה במיכל הדלק של המשוריין הראשון. המשוריין התלקח ונוסעיו קפצו ממנו וברחו. כדורים חודרי שריון נורו על המשוריינים האחרים והם נסוגו למרחק של שמונה מאות מטרים. גם אנשי חיל הרגלים הערבִיים נסוגו למרחק זה והמשיכו לירות לכיוון המושב.
9