היכן לחפש פתרון לסכסוך האזורי העיקרי?

אין צריך להיות חולק, כי מעמדה של ישראל במזרח-התיכון, ואף בקרב הקהילה הבינלאומית, מושפע (ולא לטובה) מהסכסוך הישראלי-פלשתיני, שעדיין לא נפתר במלואו. לא מזמן ראו אור שני מאמרים נוספים בסוגיה המורכבת, תוך התייחסות לפתרונות שונים שהועלו כבר מזמן: מאמר משותף של עו"ד יואל זינגר ופרופ' מנחם מאוטנר (הארץ 22.10.21; המחברים מציעים לצדדים מסגרת של "קונפדרציה"), ובעקבותיו - מאמר של ד"ר שאול אריאלי (הארץ, 29.10.21, המפנה למאמר קודם שלו: "קונפדרציה היא אסון"). מהעמדות הקיצוניות והמנוגדות של המלומדים ניתן להסיק, כי המחלוקות השורשיות בנושא החשוב והסבוך, המפלגות גם את הציבור הישראלי אינן בנות פתרון: כל בעל עמדה שולל לחלוטין את הצעתו של בר הפלוגתא שלו, ופתרון שיזכה להסכמה רחבה אינו בנמצא עדיין. במצב הנמשך הקיים, וכאשר כל הצעת פתרון נבחנת ממילא על-פי התייחסויות צפויות של מדינות חוץ, אשר הן עצמן מושפעות משינויים פנימיים ומשינויים גלובאליים – מוצע לחפש דרך מוצא שתוביל אלי פתרון אפשרי עתידי, לא רק בחיפוש במרחבי המזרח-התיכון ובין תיאוריות אקדמאיות, אלא גם... במרחבי-הזמן ובשינויי-הזמן של העתיד הקרוב; כל זאת, על-רקע ההבנה המתבקשת, ואף המתחייבת, כי שלום בר-קיימא במזרח-התיכון (להבדיל מסקנדינביה, למשל) חייב להיות שלום יציב בין עמים, ולא רק בין מנהיגים – שלום העומד במבחנים המעשיים של המציאות השוטפת והמשתנה לעתים, ולא רק "שלום" לפי... הסכם בכתב.

תרומות ישראל לתושבי האזור – "אשנב" נרחב לשלום

עקב נסיבותיו המיוחדות של הסכסוך המדובר, אין להקיש לגביו מסכסוכים אחרים המוכרים בהיסטוריה, ואין לחפש לו פתרון שיגרתי: נדרש כאן "מודל" מיוחד – הן בתוכנו והן בדרך יישומו; על כך גם במאמר הח"מ באתר זה – "אשנב לשלום בקיר הברזל" (יוני 2012). כפי שהוצע במאמר הנ"ל, הסכמי שלום של ממש יוסדרו רק לאחר יצירת מציאות רווחת של אמון הדדי ורק בעקבות שיתופי פעולה, ולא בסדר הפוך. ככותרתו של פרק זה, קידומו של תהליך השלום עם הפלשתינים אינו חייב להיות מופנה רק מולם, הוא יכול להיעשות גם מול יעדים מתאימים בהיקף אזורי נרחב, במיוחד אם ייעשה בשיתופם של הפלשתינים או אף באמצעותם. לקידום השלום המיוחל: 3 מאמצים לדוגמה שכבר על-הפרק (יפורטו בשני פרקים להלן), ובצדם בנוסף – הקדמת הירתמות בישראל למשימה נוספת, רבת היקף ורבת חשיבות, העשויה להתברר כמשמעותית ביותר גם בסוגיית קידומו של השלום באזורנו.

קידום אוכלוסיות בשטחי-מדבר – גם למען המסייעים

משבר האקלים ההולך ומחריף באזורים שונים ברחבי התבל, מטיל את צילו המאיים גם על שטחי מדבר מאוכלסים, המתקשים מאז ומתמיד לקיים ברווחה ובכבוד את תושביהם. בעיה זו, עם החשיבות והדחיפות בפתרונה, הינן נחלתן של רוב מדינות המזרח-התיכון, ושל כל המדינות המוסלמיות בחלקה הצפוני של אפריקה, עם "מדבר סהרה" הגדול ושלוחותיו ביבשת. על כך עוד עומד להתווסף חוסר עולמי במזון לבני-אדם, המסתמן כבר היום לגבי אזורי תבל נרחבים – חוסר אשר יפגע בתושבי שטחים מדבריים לא רק ישירות, אלא גם בעקיפין: מדינות אחרות, בעלות כלכלה איתנה, אשר סייעו להם בעבר, ייקלעו למצוקות בעצמן.