מבצע "יפתח" (כ') - לטאטא את הערבים מהגליל העליון

ב-29 באפריל דרש יגאל אלון מיגאל ידין לשלוח לגליל העליון את הגדוד הראשון של הפלמ"ח. להערכתו, הוא היה זקוק לגדוד נוסף עבור "מבצע יפתח" וגדוד נוסף בגליל העליון לא היה לו. רבים מחברי הקיבוצים בגליל העליון לא היו מגויסים ואלון אף הודיע להם במפגש מיוחד עם נציגיהם שיגייס אותם, אבל אלון העדיף גדוד מנוסה בקרבות ושייך לפלמ"ח, אף שבקרב האחרון בזרעין שבו נכח אישית התגלתה רמתו הנמוכה של הגדוד. הוא התכוון להקים חטיבה פלמ"חאית שלישית, נוסף על חטיבות "הנגב" ו"הראל" שכבר פעלו בנגב ובגִזרת ירושלים. בפקודת מבצע ששלח אליו ידין הבטיח ממלא-מקום הרמטכ"ל שישלח אליו גדוד מחטיבת "כרמלי", שהרי המשימה העיקרית של "כרמלי" בחיפה הושגה כמעט ללא קרב בעזרת המפקד הבריטי של צפון הארץ, הגנרל סטוקוול. אבל גדוד מ"כרמלי" לא נשלח, כנראה בעקבות התנגדות של המח"ט משה כרמל שביקש לא לפרק את חטיבתו לקראת הכרזת העצמאות והפלישה הצפויה של צבאות ערביים סדירים שהמשימה העיקרית של תוכניתם, כפי שנלמד בהמשך, הייתה להשתלט על חיפה.¹ ב-1 במאי, כשהשתלטו לוחמי הגדוד השלישי של הפלמ"ח על הכפר עין-זיתון וכאשר כוחות צבא לבנוניים ולוחמי "צבא ההצלה" תקפו את רמות-נפתלי, חסמו ערבים את כביש טבריה–ראש פינה. בדיווּח ששלח מפקד טייסת הגליל, משה פלדמן, למטה שֵרוּת האויר כתוב שהערבים חפרו שתי תעלות בכביש והניחו עליו תשעה מחסומים.²

"בזכות יום 'עליז'³ זה", כתב יגאל אלון, "הבטיח המטכ"ל לאחר דרישתי, גדוד נוסף לפעולות 'יפתח'".⁴ בפקודת מבצע מספר 3 של "מבצע יפתח" כתוב: "מטרת האויב, ניתוק דרך ראש פינה–טבריה. כוחות המבצע, שתי מחלקות פלמ"ח מראש פינה, ומלווים הקבועים של השיירות, כיתת פלמ"ח מג'וב-יוסף⁵ והגדוד הראשון. המטרה: להבטיח את הכביש הראשי כשיעלו לגליל הגדוד הראשון והשיירה של 'סולל בונה'. ההוראות: תפיסת משלט או שניים בלילה, מניעת כל ערבי מהתקרב לכביש, הטרדת הכפרים הסמוכים למשלטים".⁶ בין מתן הפקודה, שהייתה צבאית באופיה, לבין הביצוע התרחבו המטרות וקיבלו אופי לאומי-אידיאולוגי, על-פי תפיסתו של יגאל אלון⁷ וחבריו מן הקיבוץ המאוחד, ונכלל בהן גירוש הערבים מהמרחב. הכינוי "מטאטא" ניתן למבצע גירוש ערביי הגליל מכפריהם.

בעזרת אנשי חטיבת "כרמלי" החרימו אנשי הגדוד הראשון כלי-רכב בחיפה, עם ובלי בעליהן, למען המבצע. אחד המחרימים, אלי שמעוני, סיפר: "עצרנו מכונית כמו לטרמפ, וכאשר הנהג עצר אמרנו לו: 'יאללה, אתה נוסע איתנו!'". אלון דיווח לידין: "אלה משאיות פתוחות ורובן נלקחו בכוח".⁸ לפי מפקד פלוגה ד', ישעיהו גביש, "מגיעה הפקודה להתארגן לתנועה לצפון. אין רכב, אין כלום. דן לנר אומר: 'אל תבלבל את הראש, לגייס, לצאת לכבישים ולעצור מכוניות ולהפקיע אותן עם הנהגים'. ירדנו חוליות לוואדי מילק, תפסנו מכוניות ומשאיות עם הנהגים, חמישים שישים משאיות. אמרנו לנהגים: 'חברה אתם מגויסים. אנחנו מחרימים את הרכב'". לפי מפקד המחלקה ינון עזרוני, היו נהגים שהתמרדו תחילה להחרמת רכבם אך לבסוף הבינו את חומרת המצב.⁹ באותו יום דיווח אלון לידין ששתי פלוגות של הגדוד הראשון חיסלו קִנֵי אויב. בכפר זנגריה¹⁰ הייתה התנגדות, ארבעה ערבים נהרגו ו"כל הערבים בשטח ברחו לסוריה. אוהלים נשרפו ורוב הבתים פוּצצו".¹¹ חבלני הגדוד הראשון פוצצו חמישים בתים בזנגריה.¹²

מבצע מטאטא שהחל ב-3 במאי נמשך עשרה ימים. כיתת מרגמות מהגדוד השלישי בפיקודו של גבי ברשי הפגיזה את הכפרים ערבּ-זנגריה, ערבּ-סמקיה, טבחה וערבּ-קדריה.¹³ יגאל אלון כתב: "הגדוד הראשון פתח בפעולת טיהור של השטח המשתרע בין הכינרת לחוּלה משני עברי הכביש עד לירדן. הפלוגות חצו ברגל את המרחב המבותר ערוצים עמוקים וסלעי מגור, כשהם מטהרים אותו ומשמידים את בסיסי האויב.¹⁴ התנגדות הערבים נשברה והשטח טוהר עד לגבול ממש. אלפי תושבים ובני כנופיות נסו לסוריה".¹⁵ המ"פ ישעיהו גביש סיפר: "נפרשׂנו שלוש מחלקות לרוחב הגזרה. עברנו מכפר לכפר וגרשנו את כולם. כביש גינוסר–ראש פינה נשאר ללא כפרים ערביים. ביצענו את הפעולה בקרב אש ותנועה כמו שלמדנו בקורסים. הערבים לא התנגדו".¹⁶

בספרם על הגדוד הראשון כתבו זאב ותהילה עופר: "בדרך היו מאהלי בדואים נטושים והללו נחרבו בידי אנשי הפלוגות. על יד שפך הירדן היו מבנים שפוצצו. מתוכם הוצא לפני כן שלל, לדוגמה מקלט רדיו שפעל על סוללות... מפקדי הפלוגות קיבלו הוראה מפורשת להימנע מכל פגיעה במקומות הקדושים לנוצרים לרבות המנזרים הפזורים באזור... נהגי המשאיות... נכנסו למנזרים בשעה שהמתינו לכח שפעל בשטח ולקחו משם חפצים".¹⁷ בהרצאה אחרי עשר שנים סיכם אלון: "באופן שיטתי האוהלים הועלו באש, הבתים פוצצו, העדרים נשלחו לעורף".¹⁸ ב-5 במאי דיווח "על המשמר" שהכפר טבחה נהפך לתִלֵּי חורבות ושכוחות "מטאטא" תפסו את כל הכפרים הערביים שעל שפת הכינרת עד שפך הירדן, חיבלו בבתים ולקחו שלל רב. לאחר סיום המבצע הייתה ליהודים שליטה מלאה על כביש טבריה–ראש פינה. בשלב זה סיים אלון את הכנותיו להשיג את היעד העיקרי של המבצע שעליו שוחח עם אורי יפה, מולה כהן ומשה קלמן למחרת המכה בנבי יושע: להשתלט על העיר צפת ולגרום בכך שהערבים יברחו מן העיר, כפי שהם התפנו מטבריה וברחו מחיפה. _____________ בשבוע הבא: סיכום המבצעים "יפתח" ו"מטאטא" וניתוח משמעותם.

1. ראיונות עם יגאל אלון, משה כרמל ויגאל ידין. 2. א"צ, מאת טייסת הגליל אל מטה חיל האויר, 1 במאי 1948. 3. 1 במאי, כיבוש עין-זיתון והקרב ברמות נפתלי. 4. יגאל אלון, "יוזמה לתנופה", "ספר הפלמ"ח" ב', עמ' 280. 5. קיבוץ עמיעד, מדרום לראש פינה לצד כביש 90, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון. הקיבוץ נוסד בינואר 1946 בידי משוחררי פלמ"ח מגרעין "החולשים" שהוכשר בקיבוץ גבע והוקם בתחילה בגבעה כשני קילומטרים מדרום לנקודת היישוב הנוכחית סמוך לח'אן ג'ובּ יוּסף. חברי הקבוצה סרבו לקבל את השם ולכן במשך מספר שנים נקרא הקיבוץ "ג'ובּ יוּסף" על שם האתר. אך מאז שנות החמישים המוקדמות של המאה העשרים התקבל השם עמיעד. 6. א"צ, פקודת מבצע מספר 3, 1 במאי 1948. 7. אניטה שפירא, "אביב חלדו", הקיבוץ המאוחד, 2004, עמ' 373; ראיונות עם יגאל אלון. 8. א"צ, אל מטכ"ל ידין מיפת, דווח יומי, 2 במאי 1948; ראיונות עם אלי שמעוני. 9. זאב ותהילה עופר, עמ' 144-143. 10. במקום ממוקם היום המושב אליפלט. 11. ראיון עם גבי ברשי. 12. יגאל אלון, "ספר הפלמ"ח", עמ' 281. 13. גבי ברשי. 14. כפרים ערביים מאוכלסים. 15. יגאל אלון, פעולת מטאטא, "ספר הפלמ"ח" ב', עמ' 282. 16. ראיון עם ישעיהו גביש. 17. זאב ותהילה עופר, עמ' 147. 18. אניטה שפירא, עמ' 322.