שיחות הגרעין בווינה הן במצב של פסק זמן עד לחידוש סבב השיחות השמיני, בינתיים מגבירה אירן את רמת האיומים וממשיכה במאמציה להרוויח זמן כדי לנצל זאת להעשרה מקסימלית של האורניום שברשותה.
הגנרל האירני ג'ולמאלי ראשיד, מפקד מטה המרכז של צבא אירן, שיגר אזהרה משולשת לישראל, לארה"ב ולמדינות המפרץ שעשויות לסייע לישראל במתן אישור לטיסה למטוסים ישראלים במרחב האווירי שלהן, הוא אמר ב-20 בדצמבר כי לישראל אין יכולת לפגוע במתקני הגרעין של ארצו או במתקנים צבאים אירניים "בלי אור ירוק ועידוד מצד ארה"ב, כל תקיפה מצד ישראל תיענה בתגובה מוחצת ללא דיחוי על כל הבסיסים, דרכי הגישה והמרחבים ששימשו לביצוע התקיפה" הוא הדגיש.
הממשל האמריקני מנצל את פסק הזמן בשיחות בווינה ומשגר את ג'ק סאליבאן, היועץ לביטחון לאומי, לשיחות עם הדרג המדיני והביטחוני בישראל. ישראל תדרוש מג'ק סאליבאן שהממשל ינקוט בקו תקיף נגד אירן מכיוון שאין לה באמת קלפי מיקוח חזקים, מצבה הכלכלי קשה והיא סובלת מבעיות פנימיות וחיצוניות קשות, ראשי המשטר האירני שולטים באמצעות מנגנוני דיכוי ומה שצריך הוא לחשוף את הקלפים האירניים ולא לאפשר להם להמשיך באסטרטגייה של משיכת זמן עד אין קץ.
הדיונים בווינה עשויים להתחדש בשבוע הבא, ממשל ביידן עדיין רואה בפתרון הדיפלומטי את המוצא העיקרי מהסבך אך הוא נערך גם לאופציות אחרות מבלי לפרט למה כוונתו ושמירה על עמימות. החזרה להסכם הגרעין המקורי משנת 2015 כבר איננה מעשית, ההערכה בישראל היא כי ייתכן שאירן והמעצמות יגבשו הסכם ביניים חדש בשבועות הקרובים, הסכם שכולל הבנות חלקיות למרות שאירן הודיעה רשמית כי היא מתנגדת להסכם כזה, סביר להניח שהסכם כזה יכלול לפחות הסרה חלקית של הסנקציות, דבר שהוא רע מאוד עבור ישראל וגם עבור בנות בריתה האחרות של ארה"ב במזרח התיכון.
הסרת הסנקציות או חלקן, תאפשר לאירן להתאושש ממצבה הכלכלי הקשה, ההכנסות ממכירת הנפט יופנו ברובן לחיזוקה הצבאי של אירן, הכספים יועברו לפרויקט הטילים הבליסטיים של אירן, לארגון חיזבאללה בלבנון ולשלוחות של כוח "קודס" ברחבי המזרח התיכון.
השבועות הקרובים הם קריטיים בגיבוש המדיניות האמריקנית כלפי אירן, תחילת שנת 2022 עלולה להיות מועד שבו יתפוצצו השיחות בווינה וממשל ביידן יצטרך לקבל החלטות מכריעות לגבי אירן, גם האירנים יצטרכו לקבל הכרעות ולא מן המנע שהם יוצרים משבר מכוון בשיחות כדי להרוויח זמן נוסף להעשרת האורניום שברשותם לקראת הפיכתם ל"מדינת סף" גרעינית.
הקו המתון של המעצמות בשיחות ווינה מתפרש כחולשה ע"י האירנים, הם מרגישים בביטחון עצמי רב ויכולת להפגין עמדות נוקשות, הקו הזה חייב להשתנות. המעצמות, ובמיוחד ארה"ב שהינה שותפה עקיפה לשיחות בגלל החרם האירני, "לא הניחו אקדח על השולחן", הנשיא ביידן אינו אומר נחרצות כי הוא שוקל ברצינות את האופזציה הצבאית והאירנים אינם מתרגשים מהעמימות האמריקנית, הם מעריכים שמדובר בטקטיקה של משא-ומתן שנועדה להפעיל עליהם לחץ ושבכל מקרה לא תביא למכה צבאית על מתקני הגרעין שלהם.
טועה מי שחושב שהאירנים מתרגשים מהתרגילים הצבאיים שעושה ישראל עם ארה"ב או מדינות המפרץ, הם מתייחסים אליהם כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית שמטרתה להפעיל עליהם לחץ במשא-ומתן בווינה, יש גם גורמים שונים בישראל שדואגים להדליף מידע מגמתי לעיתונות הזרה כדי שישראל תאמץ את הקו הדיפלומטי ללא האופציה הצבאית ובכך גורמים נזק להפעלת הלחץ על אירן. האירנים טוענים כי הושגה התקדמות בסבב השיחות האחרון בווינה, זו איננה התחושה במערב, על הרקע הפסימי הזה הגיע היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבאן לביקור של התייעצויות מדיניות וביטחוניות בישראל.
סאליבאן עצמו הביע בגלוי פסימיות לפני כמה ימים לגבי קצב השיחות בווינה והעובדה שלא הושג הסכם, הוא מכיר היטב את מצב המשא-ומתן, אולם בסופו של דבר מי ששקובע את המדיניות הסופית בנושא הינו הנשיא ביידן שאיננו מעוניין באופציה הצבאית.