אינכם זקוקים לי כדי לדעת כי ח"כ בנימין נתניהו הוא מאחז העיניים הגדול בפוליטיקה הישראלית. לא בכדי כינה אותו יצחק שמיר "מלאך חבלה". קראו בספרו של ברק רביד "השלום של טראמפ". יצחק (בוז'י) הרצוג, שהתחייב לא להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו, התפתה להפר את דברו וניהל איתו משא-ומתן חשאי. כי ביבי הבטיח לו מהלך מדיני בינלאומי לקידום השלום במזרח התיכון. בעבור זה כדאי היה להרצוג למחול על כבודו. אך מה? ביבי לא רצה שלום. ביבי גם התחרט כאשר יריב לוין צעק עליו ולא רצה עוד את הרצוג. הכל היה מוכן לחתימה כאשר ביבי חזר בו ותיעתע בבוז'י התמים, והקים ממשלת ימין צרה. אינכם רוצים לקרוא בספרים? ובכן עקבו אחרי מה שהבטיח לבני גנץ ואיך הפר כל מילה. השיא היה כמובן סירובו לאשר תקציב בכנסת. שחיתות לשמה.
עתה אני מוסיף נדבך לד"ר אביחי מנדלבליט ועמית איסמן וליאת בן ארי: אתם תומכים בעסקת טיעון. נקבל זאת כאכסיומה. לביבי יש תוכנית אחרת. הוא חותר להתיש אתכם. ליצור אווירה של כאילו משא-ומתן. זה ישחק וימוסס עד דק את התביעה במשפט הפלילי המתנהל נגדו בירושלים. איך? צריך להבין בפסיכולוגיה. ממילא התביעה מתנהלת בעצלתיים. במין חצי שאננות. בעוד הכל מדברים על תנאי זה או אחר לעסקת הטיעון מאבדת התביעה מתנופתה. היא מתגלגלת באווירה של ספק, במין "למי אני עמל"? אולי בכלל לא יגיעו לפסק דין ומדוע להתאמץ, וזה בדיוק משחק לידיו של ח"כ ביבי.
התביעה אינה מתנהלת במתכוון בחולשה, בעצימות נמוכה. זה קורה מאליו. זה מחיר הספק, והרי ידוע ממורשת ישראל כי אין חזק כ"התרת ספקות". הדיבורים על עסקת טיעון מונעים תנופה כי הם המלבים את הספק.
לכן כך מוצע לכם לנהוג: לא למחוק סעיפים מיותרים ולא להוסיף עליהם אלא לכתוב במשך שעתיים שני דפים ואולי שלושה בהם נמסרת הודעה משותפת לבית המשפט כי הנאשם בפלילים בנימין נתניהו אינו עומד עוד לדין על שוחד בתיק 4000. הוא מודה במרמה ובהפרת אמונים, מתנצל על ההסתה שלו ושל שופריו נגד מערכת המשפט והחוק, מקבל על עצמו את הקלון הקבוע בחוק לשבע שנים והולך למאסר על תנאי במסגרת עבודות שירות לשישה חודשים.
את המסמך הזה צריך להגיש לביבי החמקן ולומר לו כך: כזה ראה וקדש. חתום עתה או נהל משפט כאוות נפשך, וגם אנו, הפרקליטות, נעשה כן במלוא העוצמה ובלי נכונות בעתיד לחידוש המשא-ומתן על עסקת טיעון. המועד האחרון לקבלת התשובה להצעה הוא 25 בינואר 2020, ולילה טוב.