מגבלות השפיטה. להשקפתי אין מקום לדון בטענות שלא נשמעו ובסוגיות שלא הועלו על-ידי בעלי הדין. על כן איני סבורה כי היה מקום לדון בשאלות ממישור שיקול הדעת, ובוודאי שלא היה מקום לתת סעד של "התראת בטלות" שכלל לא נתבקש ומבלי שניתנה למשיבים הזדמנות נאותה להתייחס לכך. כשלעצמי אני נמנעת מלחוות כל דעה בנושאים שלא עמדו לפנינו. לשיטתי יש להעדיף קביעה לפיה "כשנגיע לגשרים נחצה אותם". (בג"ץ 3132/15).
הריסת בתי מחבלים. אשר לפגיעה שתיגרם לאחרים, בדגש על בני משפחתו של עבד בעקבות הריסת הדירה, אכן מדובר בשיקול חשוב במסגרת בחינת מידתיות הפעלת הסמכות לפי תקנה 119. איני מקילה ראש בפגיעה זו כלל ועיקר. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בפגיעה שהינה בבחינת פועל יוצא מהפעלת התקנה, שתכליתה, כאמור, אינה להעניש את בני המשפחה, אלא להרתיע מפגעים פוטנציאליים מביצוע פיגועים נוספים. (בג"ץ 1125/16).
חופש ההפגנה. אכן "
חופש הביטוי וחופש ההפגנה אין משמעותם אך החופש לבטא דברים הערבים לאוזן. חופש התהלוכה אינו רק החופש של ילדים וזרי פרחים בידיהם לצעוד ברחובה של עיר. אולם החופש להפגין גם אינו החופש לעשות ככל העולה על הדעת במהלך ההפגנה. "חופש האסיפה אין פירושו התפרקות מכל סדר ציבורי, וחופש התהלוכה אין פירושו חופש ההתפרעות". ויודגש, איננו עוסקים במגבלה המכוונת לתוכן המסר שההפגנה מבקשת להעביר, כי אם אך במגבלה על אופן העברת המסר. (בג"ץ 3922/14).
הספר "תורת המלך". היוהרה של המשיבים כלפי מערכות אכיפת החוק, והתגובה שלהם לעתירה, מקוממת ומתריסה. לא אכחד: שדון שובב שהופיע מאי שם לחש באוזני – שיעמדו המשיבים לדין, שיעמדו בפני בית המשפט ואולי שם יטרחו להסביר את עצמם, ולעמוד לחקירה שכנגד, גם אם לא יצא מכך כלום, והם יזוכו כפי שחושש היועץ המשפטי לממשלה. דברי השדון השובב, זכו בלבי תחילה לאהדה לא מעטה.
אולם, בסופו של יום צוויתי על השדון: לך מכאן, חזור למקום ממנו באת, ואל תשוב. אנו שופטים - אמרתי לאותו שדון. עלינו לשקול שיקולים עניינים, ושיקולים עניינים בלבד. לא נעשה צו החלטי רק כדי ללמד את המשיבים לקח ו"לטרטר" אותם; גם לא נעשה צו החלטי כדי לרצות חלקים מן הציבור ולהביע שאט נפש מן הגזענות. נבחן את הדברים לגופם. אכן, שדון שובב זה, המשקף ומבטא – אולי – את נטיות הלב הראשוניות של כל מי שמתקומם מהתבטאויותיהם הבזויות של המשיבים – אסור לו שיכתיב לשופט את התוצאה המשפטית עצמה, גם כאשר נטיות הלב מנסות לגרור אותנו למחוזות אחרים. (בג"ץ 2684/12).