העולם ניצב בפני משבר באספקת התבואה עוד לפני הפלישה לאוקראינה. מדד מחירי המזון של האו"ם כבר היה גבוה במונחים ריאליים יותר מאשר בשיא הרעב העולמי לפני עשור, כאשר מחאת המזון בטוניסיה הציתה את האביב הערבי. השוק העולמי הצר לתבואה, שמן צמחי ודשנים הוא אחד הסיבות לבחירתו של ולדימיר פוטין לפלוש כעת לאוקראינה, מתוך הנחה שגויה שהמערב לא יעז ללחוץ עליו בצורה חזקה מדי – סבור דיילי טלגרף.
העולם ניצב כעת בפני מה שנראה כ"ברבור שחור" בתחום הסחורות: גז, נפט, פחם, מתכות – המחירים של כולם עולים ויוצרים מערבולת של מחירים ובעיה לבנקים המרכזיים. בניגוד למערב, סין מוכנה: היא אגרה סחורות אלו במשך חודשים וכיום מחזיקה ב-48% מעתודות הנחושת העולמיות, 70% מעתודות התירס ו-51% מעתודות החיטה. והבעיה הקשה ביותר היא ל-45 מדינות עניות הנסמכות בצורה ניכרת על ייבוא מזון: המגרב, מדינות המזרח התיכון שאינן יצואניות נפט, חלקים של אפריקה, אפגניסטן ובנגלדש. ארגון "תוכנית המזון העולמית" הזהיר בנובמבר שעבר מפני אסון למאות מיליוני בני אדם, וכעת המצב חמור עוד יותר.
עבד א-ריזה אבאסין, לשעבר מבכירי הארגון, אומר שלא ראה מצב כה חמור ב-30 שנות פעילותו בתחום, ושהמחירים יעלו עוד יותר בעונת 2023-2022. "המצב פשוט איום ואנשים יבינו זאת כאשר הוא יתממש. כולנו נצטרך להדק את החגורות, ומצב הרוח יכול להיות רע מאוד אפילו במדינות עשירות כמו בריטניה", הוא מזהיר.
קיים קשר הדוק בין אנרגיה למוצרי מזון, מסביר הטלגרף. גז טבעי חיוני בייצור דשן באירופה, ורוסיה ובלארוס אחראיות יחדיו לשליש מייצוא האשלג העולמי. הזינוק במחירי האנרגיה מוביל למעבר לדלק טבעי בדרום-מזרח אסיה, מה שמעלה עוד יותר את מחיר השמן הצמחי. רוסיה ואוקראינה יחדיו מייצאות 33% מהחיטה, 29% מהחיטה, 19% מעמילן התירס ו-80% משמן החמניות. רוב הייצוא הזה עובר דרך נמלי אודסה וחרסון בים השחור, הנתונות כעת להפגזות רוסיות וברור שהייצוא נפסק.