ההסכם אושר ב-12 באפריל אבל עדיין לא היה בתוקף ב-25 באותו חודש. מכישלון ההתקפה על יפו למדו גם ראשי האצ"ל וגם מפקד ה"הגנה" שמוטב עם הסכם בתוקף מאשר בלעדיו, ושמוטב לא לדקדק בפרטים ובלבד שייחתם מהר.
בגין כתב בספרו: "בעוד קרב היום השני מתחולל בכל עוצמתו הלכתי עם 'אברהם'
6 בהזמנת אנשי הסוכנות ו'ההגנה', להיפגש עם גלילי ועם יגאל ידין כדי להבהיר את הפרטים המסוימים שבהם הייתה תלויה הפעלתו של ההסכם בין ה'הגנה' והארגון הצבאי הלאומי. מאחר שהפגישה התקיימה באיחור רב, וביטול השלטון הבריטי הלך וקרב, לא נותר עוד הרבה להבהיר. דיברנו על כך שהסעיף על פעולות-הרכישה לא ירוקן מתוכנו על-ידי איסור מראש, אלא שהן תיעשינה מתוך התייעצות והסכמה הדדית. דיברנו גם על תוכניות קרב נגד הערבים... בפגישה הראשונה ההיא שהתקיימה בביתו של מר פנקס
7 דנּו גם על יפו. סיפרתי לנציגי ה'הגנה' על מהלך הקרבות ועל הבריחה ההמונית מן העיר, והם אִשרו את הידיעות על מנוסת הערבים. הוסכם בינינו כי אנו נמשיך בהתקפה על יפו ואם לא נצליח במשך היום להגיע לים ולכתר את מנשיה, נעשה, בלילה או ביום המחרת, ניסיון נוסף לפרוץ את קווי האויב. ההסכמה הזאת הייתה דרושה לנו כי בהיכנס ההסכם בין הארגונים לתוקפו קיבלנו על עצמנו את ההכרעה האופרטיבית של ה'הגנה'. כך הייתה ההתקפה על יפו שהחלה תחת מטר של קללות, להתקפה מאושרת".
8
פרופ' אלון קדיש וחבריו, במחקרם "המערכה על יפו בתש"ח", העריכו שבחתימה על ההסכם "ראה מפקד האצ"ל את השגת המטרה של המבצע. הארגון זכה ללגיטימציה של הנהגת הישוב וגרר את ה'הגנה' למבצע צבאי בגזרת יפו, מבצע שבו הצטייר האצ"ל כחוד החנית וכגורם היוזם".
9
מצב הרוח בשורות האצ"ל היה פחות נינוח מהאווירה ששררה, לדברי בגין, בפגישתו עם גלילי וידין, ואם קדיש וחבריו צודקים לגבי בגין הרי בהנהגת הארגון היו דעות אחדות ששׂמו את הדגש על ביצוע המשימה הקרבית. אליהו כץ סיפר: "פגלין אמר לי שיש אנשים במטה שמציעים לוותר על המשימה ולא להתעקש לכבוש את יפו ושאל מה דעתי. אמרתי שוויתור על השלמת המשימה הוא אבסורד ילדותי. אם לא הצלחנו עד כה, יש להתכונן באופן יותר יסודי ולתקוף מחדש. הצעתי שנצא לסיור. לקחנו נשק וסיירנו רק שנינו, בלי מלווים. הצגתי לפניו את תוכניתי: להקטין את הכוח לחצי ולהפעיל רק שלוש מאות איש. לתקוף רק את מנשיה ולחצות אותה עד שיאיר היום".
10
_____________
בשבוע הבא: דיון במפקדת האצ"ל לאחר ההסכם עם ה"הגנה"; מנחם בגין מעלה הצעת החלטה להפסיק את ההתקפה על יפו; למנחם בגין לא הייתה חשיבה צבאית אלא אסטרטגית ופוליטית; הדרג הטקטי באצ"ל מרד בהחלטתו של בגין להפסיק לתקוף; לפי אליעזר שרון, הוא תכנן את ההתקפה על שכונת מנשיה; היסטוריונים "מגויסים" מעריכים שבגין "עשה מקח טעות" כשנכנע לדרישה להמשיך ולתקוף את יפו; מלחמת תרבות בין שמאל לימין על הערכת מהלכי האצ"ל.