לבלוגרים לאומנים בסין יש סיבה חדשה להתלהבות: מערכות תשלומים עולמיות. העיצומים על רוסיה הובילו אותם לגלות את מעלותיה של "מערכת התשלומים הבנקאית חוצת הגבולות" (CIPS), באמצעותה מבצעים הבנקים הסיניים תשלומים ברחבי העולם. חלקם אף טענו, כי היא יכולה לבוא במקום ה"סוויפט", המערכת הבינלאומית המתחילה לנתק בנקים רוסים מן התשלומים הבינלאומיים.
העיצומים על רוסיה מפנים את תשומת הלב למערכות הפיננסיות תוצרת סין ועל מידת יכולתן לסייע לרוסיה, מדווח אקונומיסט. מדובר בשלושה ערוצים, שניים מהם חוקיים והשלישי בלתי חוקי; שלושתם אינם מתקרבים להיות תחליף לקשרים אותם איבדה רוסיה.
הראשון הוא הקשרים הישירים בין הבנקים המרכזיים של שתי המדינות, שאינם זקוקים ל"סוויפט". הבנק המרכזי בבייג'ינג מחזיק בפקדונות רוסיים בשווי 90 מיליארד דולר במטבע המקומי (יואן). לרוסיה יש גם קו אשראי בסך 150 מיליארד יואן. היא יכולה להשתמש בסכומים אלו למימון רכישות בסין אם ייחסמו בפניה נתיבי סחר דולריים.
אבל סחר זה ייעשה ברובו ב-יואן ויגביל את מה שרוסיה תוכל לרכוש. יתרה מזאת: המאסדרים בסין רוצים להימנע מעיצומים "שניוניים" אמריקניים, אלה שניתן להטיל על מי שמפר את העיצומים הראשיים של ארה"ב על רוסיה. מתן אפשרות לרוסיה למכור נכסי יואן כדי לגייס דולרים, עלול לעורר כעס בוושינגטון ולהיות מעבר למה שהסינים מוכנים לעשות למען ידידיהם במוסקבה.
הערוץ השני הוא כמה רשתות פיננסיות סבוכות שבנתה סין במשך עשרות שנים סביב הגלובוס, כמו למשל קשריהם של הבנקים שבבעלות המדינה במרכזים מסחריים שונים. המפקח על הבנקים אומנם הודיע שסין לא תצטרף לעיצומים המערביים, אך רוב הבנקים הגדולים שלה יצייתו להם – במיוחד אלו הקשורים למערכת הפיננסית הבינלאומית ושיש להם חברות-בנות בארה"ב. לארבעת הבנקים הגדולים בסין יש סניפים במוסקבה – וגם נכסים בשווי 106 מיליארד דולר בארה"ב. הם לא יסתכנו בכך שינותקו מהאפשרות לבצע עסקות בדולרים. ואכן, שני בנקים ממשלתיים גדולים הפסיקו להוציא מכתבי אשראי דולריים לביצוע רכישות רוסיות, מיד עם הגל הראשון של העיצומים.