בפסגת נאט"ו האחרונה, שנערכה ב-24 במרס, נפגש
ארדואן עם ראשי ממשלות ספרד, איטליה, בריטניה ואסטוניה, ועם נשיא צרפת,
עמנואל מקרון. המנהיגים ובכללם מקרון, שבעבר התעמת מילולית עם ארדואן על-רקע המתיחות במזרח הים התיכון, הפגינו עמדה ידידותית כלפיו. בשולי אותה פסגה הצהירו צרפת, טורקיה ויוון על מבצע
הומניטרי משותף במריופול. מקרון, ארדואן ו
מריו דראגי, ראש ממשלת איטליה, גם הודיעו על חידוש הדיונים לגבי האפשרות שטורקיה תקנה מערכת הגנה מפני טילים מתוצרת אירופית. עם זאת, טורקיה פסלה רעיון אמריקני לפיו תעביר את מערכת ה-S-400 שברשותה לאוקראינה ונכשל הניסיון הטורקי לשכנע את האמריקנים לארגן פגישה בין הנשיא
ג'ו ביידן לארדואן.
למרות המגעים בין ארדואן למנהיגים אירופים לפני ובזמן פסגת נאט"ו, לא נרשמה התקדמות בקשרי טורקיה עם
האיחוד האירופי. הקריאות מצד אנקרה לחדש את הדיונים על תהליך ההצטרפות של טורקיה לאיחוד לא זכו למענה בבריסל. בנוסף, בהשוואה לקרירות זאת, ההתלהבות המופגנת שבה התקבלה הבקשה של אוקראינה להצטרף לאיחוד פגעה ברגשות טורקיה, שראתה בה סימן נוסף לאפליה שממנה היא סובלת בהקשר זה.
עוד אינטרס טורקי הקשור במלחמה באוקראינה היא היותה מרחב פעולה חדש למל"טים מתוצרת טורקיה. אוקראינה הייתה המדינה הראשונה אשר רכשה מל"טים מטורקיה וברשותה 50-20 כלים מדגם TB2 מתוצרת החברה הטורקית בייראקטאר. בזמן הלחימה מול הכוחות הרוסיים, הצבא האוקראיני עשה שימוש במל"טים אלה בהצלחה רבה ופורסמו מספר סרטונים המעידים על יעילות ה-TB2.
ההתלהבות שהצלחות אלה יצרו בחברה האוקראינית, שבין היתר באה לידי ביטוי בשירים המשבחים את בייראקטאר אשר זכו לפופולריות ברשתות החברתיות, עשו את המלחמה רקע ליחסי ציבור מוצלחים ליצרני TB2. הישגיו המבצעיים במאבק נגד המחתרת הכורדית בצפון עירק, בסוריה, וכן במלחמות האזרחים בלוב ובאתיופיה ובמלחמת נגרונו-קרבאך השנייה, נוסף למחירו הנמוך יחסית, הפכו את ה-TB2 למוצר מבוקש עוד לפני המלחמה באוקראינה. הישגיו מול הצבא הרוסי מהווים עליית מדרגה, העשויה להגביר בעולם עניין במל"ט שכבר רכש שם טוב בתחומו.
עם זאת, ייצור המל"ט חשוף אף הוא להשלכות של המלחמה באוקראינה. ב-2021 הודיעה קייב שהיא תבנה מפעל לייצור חלקים מה-TB2. גם המנועים של הדגמים המתקדמים יותר שלו אמורים להיות מיוצרים באוקראינה. ניצחון רוסי עשוי להפסיק שיתוף פעולה זה והמשך המצב הנוכחי, הפוגע בתעשיה האוקראינית, יפריע לייצור המל"טים הטורקים. לכן, טורקיה נמצאת במצב פרדוקסאלי: המל"טים שלה מוצגים כהצלחה גדולה מצד אחד, אך מצד שני נפגעת יכולתה לייצרם.
חשיבותה של אוקראינה גברה בהקשר זה משום שקנדה הטילה ב-2020 אמברגו על אספקת רכיבים הקשורים ליצור מל"טים בטורקיה, עקב מדיניות אנקרה בצפון סוריה וביחס למלחמת נגורנו-קרבאך השנייה. כיום עולים בנאט"ו קולות בדבר צורך לחשוב מחדש על מידת התבונה שבצעדי אמברגו נשק כנגד חברת הברית. אם תשתכנע קנדה לבטל את האמברגו, ייתכן שטורקיה תמצא חלופה לייצור באוקראינה.
המלחמה באוקראינה התרחשה במקביל להפשרה ביחסים בין ישראל לטורקיה, שהגיעה לשיאה בביקור הנשיא,
יצחק הרצוג, בטורקיה ב-9-10 במרס. למרות שגם ישראל ניסתה לתווך פשרה בין הצדדים הלוחמים, לא נראה שירושלים ואנקרה תופסות את ניסיונות התיווך שלהן כמתחרים. להפך: במסיבת העיתונאים שנערכה באנקרה במסגרת ביקורו, הרצוג בירך על המאמצים הטורקים. לטורקיה, כמדינה השוכנת לחופי הים השחור, יש אינטרסים ברורים וישירים יותר בסכסוך באוקראינה ביחס לאינטרסים של ישראל. טורקיה היא גם חברת נאט"ו ולכן לצעדיה בהקשר המלחמה נודעת משמעות גדולה יותר. משום כך נראה גם, כי מאמצי התיווך הטורקיים יהיו נחושים ומתמידים יותר מאשר המאמץ הישראלי בהקשר זה.