בימים שברחובות תל אביב ובאר שבע, בני ברק וחדרה נרצחים יהודים רק בשל היותם יהודים, אני שותף לזעם הבוער בעצמותיו של כל אזרח במדינת ישראל, שהמוות אורב ברחובותינו. אך אסור, שהזעם יהיה המתכון לפעילות מדינית של ממשלת ישראל. לנוכח האירועים הקשים אליהם נקלענו. אסור לממשלת ישראל לתת לזעם ברחוב להשתלט על החלטותיה המדיניות. ממחנה פליטים על יד ג'ינין יצא רוצח מתועב, שירה ללא הבחנה באזרחי מדינת ישראל שלנו, והביא מנות שכול וכאב לבתיהם של אזרחי ישראל, שחיי יקיריהם נקטפו על-ידי המרצח המתועב. אך אסור לממשלת ישראל לנקוט בענישה קולקטיבית על עיר שלמה - העיר ג'נין. מדינת ישראל חייבת להגן על עצמה. למדינת ישראל יש את כל האמצעים והכלים הטכנולוגיים והצבאיים לפגוע באותם מבצעי מעשי התועבה. הענישה הקולקטיבית לא תשיג את המטרה שלנו, שאותם צעירים פלשתינים יניחו את נשקם. ענישה קולקטיבית לסגור עיר שלמה לא תתרום לביטחון שלנו, אלא היא עלולה רק להגביר את מעשי האיבה המתועבים וירחיקו אותנו מכל סיכוי לשיח אפשרי על אופק מדיני, שהוא כל כך נחוץ להבטחת עתידנו כאן בארצנו. מצער, שממשלת ישראל אינה רואה בשיח על אופק מדיני כיעד מרכזי במדיניותה. אקט של נקמה מצד ממשלה בעיר שלמה על כל תושביה, ממנה יצא הרוצח, בא לרצות את קולות ההמולה הביקורתית הרועשת. אקט של נקמה אינו מתיישב עם מנהיגות, שצריכה להפעיל מדיניות נבונה, הנמדדת בהחלטות אסטרטגיות לטווח ארוך ולא להתיישר רק עם המולת הרחוב. ברחוב שמענו קריאות נקמה צרחנית ומתלהמת - "מוות לערבים"! אך אסור שההתלהמות הצרחנית ברחוב - "מוות לערבים"! תגלוש להחלטות של ממשלה, שפירושן ענישה קולקטיבית של עיר שלמה, ענישה שרק תביא לשיתוק כלכלי של העיר ג'נין. מהודעת לשכת המסחר של העיר, אנחנו למדים שכ-70% מכוח הקנייה של העיר הוא מכוח הקנייה של אזרחי ישראל הערבים. האיסור על-כניסה לעיר ולקנות בה אין בו הגיון. במיוחד בחודש רמדאן האיסור, שהטילה ממשלת ישראל, יגרום נזק כלכלי, שעלול להביא מכה אנושה לעיר כולה. אך בנוסף למכה הכלכלית אנחנו מזינים את הקנאות, שמעלה את חיינו על מסלול של רציחות. אני מקווה, שתבוטל הודעת המתאם של פעולות הממשלה בשטחים על עצירה מוחלטת של כניסת אזרחי ישראל לג'ינין. ממשלה חייבת לנקוט בשלל פעולות, שימנעו את עליית מדינת ישראל על שרטון חיים מדמם. לצערי, הודעת מתאם פעולות הממשלה בשטחים אינה תורמת להיחלצות מהשרטון המדמם.