1. ב-1898 יזם הצאר ניקולאי השני כינוס ועידת שלום. הוועידה התכנסה בעיר האג שבהולנד, בין המועדים 18 במאי ועד 29 ביולי 1899. היא התכנסה שנית ב-1907 ואמורה הייתה להתכנס שוב ב-1915 אך לא התכנסה עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בוועידות האג נוסחו ונחתמו הסכמים בינלאומיים בעניין יישוב סכסוכים בינלאומיים בדרכי שלום ודיני מלחמה, כמו איסור על שימוש באמצעים צבאיים מסוימים, פרי הטכנולוגיה המודרנית, כמו נשק כימי.
2. זיכרונות בן דורי, שם, טורקיה במלחמה, עמ' 136, 173.
3. זאת בדיוק האסטרטגיה הישראלית מאז היווסדה ביחס לרמת הגולן, יהודה ושומרון ובוודאי לאחר מלחמת ששת הימים.
4. טורקיה במלחמה עמ' 173-172.
5. גריגורי אלכסנדרוביץ' פוטיומקין – גנרל ומדינאי רוסי בן המאה ה-18, מאהבה של הצארינה יקתרינה הגדולה. (ויקיפדיה)
6. אלכסנדר ואסילייביץ' סובורוב, היה מצביא רוסי מהולל, אשר רכש תהילה כמי שלא הפסיד אף קרב בחייו. (ויקיפדיה)
7. על שמו נקראה הגימנסיה שבה למד ז'בוטינסקי באודסה. ראה מכתבו של ז'בוטינסקי לרעייתו יוענה מ-27 באוקטובר 1936, מכון ז'בוטינסקי, איגרת מספר 7333.
8. הוכתר כסרט הטוב ביותר של כל הזמנים בתערוכה העולמית של בריסל (1958).
9. סיפור ימי.
10. מיכאיל לרמונטוב היה סופר ומשורר רומנטי רוסי. לרמונטוב נחשב למשורר הרוסי הגדול ביותר בתקופה לאחר מות אלכסנדר פושקין. הוא חי בין השנים 1841-1814. יוענה ז'בוטינסקי התגוררה בנעוריה ברחוב לרמונטוב באודסה. ז'בוטינסקי פגש אותה שם בהיותו בן 15. ראה מכתבו של ז'בוטינסקי לרעייתו מ-3 בינואר 1919, ארכיון ז'בוטינסקי, אגרת מספר 3338.
11. ישראל א. תרבוס וברוך וינשטיין (עורכים), ספר ישראל טריווש, מכון ז'בוטינסקי 1962, עמ' 171.