האגודה הגדולה ביותר לשחרור לאומי של יוון, אשר טורקיה שלטה בה מאז המאה ה-15, הוקמה ב-1814 באודסה, על-ידי שלושה יוונים משכילים ממעמד האצולה. רוב חברי הארגון היו צעירים יוונים, אך נמשכו אליו גם אינטלקטואלים רוסיים. הבולט שבהם היה גדול המשוררים הרוסיים, אלכסנדר פושקין, שבילה שנה בגלות באודסה. את פעילות הארגון מִימנו יוונים עשירים מבריטניה ומארצות הברית, ותמך בו בסתר הצאר הרוסי, אלכסנדר הראשון, שביקש להיעזר בו ולהרחיב את השפעת רוסיה בארצות הבלקן.
בראש הארגון האודסאי עמד, בתחילת שנות העשרים, מקורבו של הצאר, הנסיך הקולונל אלכסנדר איפסילנטי, בנו של הנסיך קונסטנטין איפסילנטי. קונסטנטין שלט בפרקי זמן אחדים על נסיכות מולדובה הסמוכה לאודסה, והיה בין האישים הבולטים הראשונים שפעלו לשחרור יוון. אלכסנדר היה קצין רוסי מצטיין, בלט באומץ לבו בקרב דרזדן, בשנת 1813, בין נפוליאון לבין הקואליציה האנטי-צרפתית, ובו איבד זרוע. לאחר שנה קודם לדרגת קולונל ומונה למזכיר הצבאי של הצאר אלכסנדר הראשון. גם אחיו, דימיטריוס, היה קצין מצטיין. ב-1820 עבר דימיטריוס לאודסה כדי לסייע לאחיו להגשים את מטרות האגודה לעצמאות יוון. שני האחים ליכדו סביבם קצינים יווניים ששרתו לפני כן בצבא הרוסי. ב-6 במארס 1821 הם חצו את הגבול לנסיכות מולדובה במטרה לעורר שם מרד, להביא לפרישת נסיכויות מולדובה ו-ולאכיה מהאימפריה העות'מנית, לגייס צבא ולהמשיך ליוון. במקביל, מרדו מיליציות יווניות עממיות בשלטון הטורקי ביוון גופא. אלא שצבאות סדירים של טורקיה ושל בת חסותה, מצרים, דיכאו באכזריות גם את המיליציה של אלכסנדר איפסילנטי וגם את המיליציות ביוון. אבל אז התערבו רוסיה, בריטניה וצרפת. צבאותיהם הסדירים הביסו את הצבא המצרי, השמידו את הצי הטורקי וכפו על טורקיה להעניק ליוון עצמאות. שני האחים איפסילנטי הם גיבורים לאומיים ביוון. על שמו של דימיטריוס יש עיר בארה"ב ורשות מקומית במקדוניה.