ישראל 2022 - החברה הישראלית שוב שרויה בחוסר יציבות לקראת בחירות מתקרבות, ומיטלטלת בין גלי מגיפות, יוקר מחייה קטלני, שוק עבודה קשוח ומחסור אקוטי ברשתות ביטחון. בלב כל זה מנסים צעירות וצעירים ישראלים להתחיל לבנות את חייהם בארץ ומפת הדרכים שלהם מטושטשת.
באופן קבוע, נדמה שהכל משתנה כל הזמן. לא פלא שתחושות חרדה ובילבול הפכו להיות חוויית החיים של כל-כך הרבה צעירים בישראל. הם חשבו פעם, כילדים, שלחיים שלהם כבוגרים, יהיה מסלול ליניארי והגיוני ומבינים עכשיו שקשה לנצח במשחק החיים הישראלי וקשה להתקדם בו לבד. מרבית הצעירים בארץ חיים בתחושה שהקושי הקיומי הוא הסרט האישי שלהם. זו כנראה התקופה שהכי הרבה צעירים חיו בה אחד ליד השני ועדיין כל-כך לבד.
נעשה עכשיו ברשותכם, קפיצה היסטורית אחורה לגרמניה של 1937. מחנה ההשמדה בוכנוולד מוקם בשנה זו על אדמת גרמניה הנאצית. במחנה זה נרצחו לימים, למעלה מ-65,000 בני אדם. מעבר לתכלית האיומה של מחנות הריכוז, כמפעל לייצור מוות, המחנות שימשו עבור המפלגה הנאצית כמפעל חינוכי. תמצית החינוך הנאצי מזוקק בשלט הכניסה למחנה בוכנוולד, עליו פוסלו ביופי מטריד המילים: "כל אחד לגורלו". יותר מניצחון טאקטי במלחמה, ביקשו הנאצים להשליך את העולם למאבק הישרדות אכזרי שבו החזקים מועכים את החלשים.
אל מול ההיגיון הזה, שמרה הקהילה היהודית לאורך ההיסטוריה, על מסר עתיק והפוך: ואהבת לרעך כמוך. הערך הזה היה הבסיס לגילויי הסולידריות בשואה, לשמירה עיקשת על המסורת, להתנגדות לאנטישמיות ולבסוף גם להקמת התנועה הציונית. המאבק האנושי בין שני המסרים האלה, הוא הסיפור של ההווה והעתיד בישראל. תפיסת העולם לפיה החזק שורד, כוללת מאבק תמידי, דחיקה של החלשים וחיפוש קבוע של השעיר לעזאזל. תפיסה זו רחוקה מלעבור מהעולם, גם אם עברו כמעט 80 שנה מאז שפורק השער של מחנה בוכנוולד.
הסיפור שלנו
בחזרה לישראל, תנועת 'תוצרת הארץ' ותוכנית רוג'ום של דרור ישראל יוזמות מסע שורשים לפולין, המיועד לבני +20. קבוצה אחת כבר יצאה וחזרה עתירת רשמים והקבוצה השנייה מתגבשת ותצא בעוד חודשיים. קבוצת בני ה +20 שמתעניינים במסע הזה היא הטרוגנית וכוללת דתיים, חילונים וחרדים, תושבי מרכז הארץ ותושבי הפריפריה, וצעירים מרקעים שונים שגדלו על תפיסות שונות. מה המשותף לכל מי שנרשמים למסע? כולם אנשי קהילה.
'תוצרת הארץ' ותוכנית רוג'ום, שיזמו את מסע בני ה-20+ לפולין, הן תנועות שמחוללות שינוי בחשיבה ובדרך החיים של צעירים בארץ. איך? על-ידי טיפוח דרך החיים הקהילתית. לא צורת חיים קיבוצית, או על חיי קהילה אינטנסיביים, אלא מעורבות קהילתית, כחלק מחיים אורבניים רגילים. המשתתפים במסע יוצאים לפולין, כדי להבין את הסיפור שלנו כאן. המסעות לבני ה+20 מאפשרים למי שבחרו או לא יכלו לצאת למסע השורשים לפולין מטעם בית הספר או תנועות הנוער, להתחבר לחוויה העוצמתית ומעצבת הזהות הזאת, ולחזור כאנשים צעירים, שמכירים את הבסיס להקמת מדינת ישראל, ממקום יותר בשל.
במסע לפולין שמתוכנן לבני 20+ משלבים שיחות מהותיות עם ביקורים באתרים מסמרי שיער, ביחד עם חוויות מגבשות ומהנות. זה לא רק מסע צעירים אלא מסע קהילתי. בתנועת 'תוצרת הארץ' פועלים ביחד: יהודים, ערבים, בדואים, חילונים, דתיים וחרדים - כי השאיפות והאתגרים שלנו כצעירים בארץ הזאת, הם בסך-הכל מאוד דומים. אם מוקיעים את המוטו של 'כל אחד לעצמו', מתעלים מעל ההבדלים וחיים את הערבות ההדדית, נוצר חוסן שמורגש ברמה היומיומית.
אם יותר ויותר אנשים בישראל יחיו מתוך ערבות הדדית, החוסן הזה יהפוך ללאומי. חברה מלוכדת היא חברה שיש בה גם פחות מפלגות, פחות מחלוקות ויותר הסכמות והתקדמות. דווקא מהביקור באחד המקומות החשוכים בהיסטוריה היהודית, אפשר להגביר את האור. מול ה"כל איש לגורלו" נעמיד את ה"ואהבת לרעך כמוך" ונבנה כצעירים, חיים טובים יותר עבורנו ועבור הארץ שלנו.