מפלגות הקואליציה החריבו במו פיהן את מסע הבחירות שלהן ואת הישגי תנועת המחאה. ההצעה להקים ועדת תיאום עליונה של שלושתן לחסום במאמץ משותף את בנימין נתניהו ולהניח להן מרחב עצמאי לקדם את עצמן - יכלה לבלום את הנאשם בפלילים.
ביבי הצליח לשסע את האומה על-פי קווים עדתיים ואולי אפילו להרדים את הבוחר הערבי שעה שהוא מתנהל בפעפוע עם איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ'. זה כישלון צורב של יש עתיד והמחנה הממלכתי וישראל ביתנו ומפלגת העבודה ומרצ.
יותר מכל זו החטאה של המחנה הממלכתי, שארבעה אישים מעולים עומדים לרשותו בחזית מול ביבי - הלא הם גדעון סער וזאב אלקין ומתן כהנא וחילי טרופר. בני גנץ היה חייב להציבם במרכז הבמה. תחת זאת דחקם לשוליים. כי מי שאינו מבין/נה דבר וחצי דבר במסע בחירות עסק ללא הרף בהצגת גנץ כמועמד לראש הממשלה (עם תצלומי ענק ולעתים אפילו בלי האותיות של פתק הבוחר. חובבנות).
עתה החלב שפוך. התיקו זועק לשמיים. היועצים האסטרטגיים של יש עתיד והמחנה הממלכתי הם מקצוענים שמנהלים את הקרבות מהמלחמה הקודמת. כמוצא וכמאמץ של הרגע האחרון אני מגיש להם הצעה מהפכנית מחוץ לקופסה, אולי הפעם יסכיתו אוזן וישמעו:
אני מציע בזאת לבני גנץ, אביגדור ליברמן ויאיר לפיד (לפי הא"ב), והלוואי וזהבה גלאון ומרב מיכאלי ייאותו להצטרף, וכמובן מנסור עבאס, להתייצב למסיבת עיתונאים וכך לומר: אנו מודיעים בזאת בלשון חד-משמעית ומחייבת כי על יסוד תוצאות הבחירות (לפי הסקרים) נפתח מיד במשא-ומתן עם הליכוד, ונציגו יהיה ראש הממשלה הראשון בכל רוטציה, ובלבד שמועמד זה לא יהיה נאשם בפלילים או נושא לחקירת משטרה. הליכוד בראש? - כן, אך רק לא ביבי.
מהלך כזה יעמיד את נתניהו במבוכה. אם יסרב יבהיר בכך שהאינטרס האישי חשוב לו מגורל המדינה וממצב הליכוד. רק כך יבין הביביסט המצוי את מהות הברירה בין תאוות השלטון של המנהיג ההולך ודועך לבין האינטרס הרחב של הליכוד.
כבוחר הריני פונה אל יאיר לפיד ובני גנץ ואביגדור ליברמן ומרב מיכאלי וזהבה גלאון ומנסור עבאס לשים מכשול לפני עיוור עוד קודם ליום הבחירות ולהציע לליכוד ממשלה רוטציונית כזאת.