פיגוע רודף פיגוע, הפרת סדר רודפת הפרת סדר. הרשות הפלשתינית איבדה שליטה ויכולת אכיפה. הנושא הפלשתיני חזר למרכז סדר היום הלאומי ושוב הוא עולה לנו בדם רב וגם בדמים. מסתבר שגם הפעלת צה"ל בעוצמות נדירות והחזקת פלוגות רבות של לוחמים מיומנים לשם שמירה על הביטחון בשטחים אינה נותנת מענה של 100 אחוזים ומונעת מעשי טרור באופן מוחלט. אפילו גל המעצרים הגדול במסגרת שובר גלים לא שבר את גל האלימות נגדנו בשטחים. מסתבר שלא תמיד בעיה שאינה נפתרת בכוח מוצאת פתרון בהפעלת יותר כוח. מורי ורבי שמעון פרס נהג לומר לי "הבעיה שכל מי שמחזיק ביד פטיש חושב שכל בעיה היא מסמר". מאז ומתמיד חשבתי שהפתרון האופטימלי לעימות בינינו לבין שכנינו הפלשתינים נמצא בשילוב נבון של הפעלת כוח ומוח. את ביצת הטרור יש לייבש ולא לרדוף אחרי כל יתוש כי תמיד יהיה האנופלס שימלט מהמחבט. אנו נמצאים בעיצומו של גל טרור עממי, טרור של יחידים הנובע מייאוש ומהיעדר תקווה. כבר לפני שנים היה ברור שרק מתן אופק מדיני, שביב של תקווה ימזער את הטרור הפלשתיני ולשם יש לכוון. התגאות ב"הורדנו את הבעיה הפלשתינית מסדר יומנו" מתפוצצת לנו בפרצוף וחבל.