נדירים המקרים בהם שלושה גורמים/גופים המנוגדים ונוגדים זה את זה מזדמנת להם "הצלחה" שלא ציפו לה, בשעה שכל אחד ואחד מהם מסיבותיו הוא פועל וחותר לעבר מטרה העומדת בסתירה ליעדו של האחר. האירוע האחרון בחברון שבו פעלו גורמים אנרכיסטים מהשמאל הקיצוני העוין את ישראל, כנגד חיילים יגעים הטרודים במשימות קשות וסבוכות, סימן את קיצו של אותו קו גבול אחרון שקבע כי צה"ל ישמר בקונצנזוס הכללי המאחד את החברה בישראל, הוא יישאר מחוץ לכל מחלוקת, במילים אחרות ללא נגיעה וזיקה פוליטית מכל סוג שהיא.
האירוע הזה בישר את סופו של אותו מאמץ רב השנים לשמר את צה"ל מחוץ לכל ויכוח או מחלוקת. עתה, צה"ל נגרר בעל כורחו אל לב לבו של המאבק הפוליטי המאיים ומסכן את עתידנו כעם וכחברה. למעשה היות שצה"ל הוא צבא העם אז אין כל הפתעה או חדש בהשתייכות הפוליטית של החיילים. אלא שעד עתה כל הגורמים בחברה ובתקשורת שמרו בקפידה על אי-זיהויו והזדהותו של צה"ל.
כל הגורמים המעורבים באירוע לא עשו חשבון, הן חרשו על גבו של צה"ל את יעדיהם ומזימותיהם האפלות:
- בן-גביר הוסיף עוד "ניצחון מזהיר" על ניצחונו בבחירות,
הפוליטיזציה של צה"ל תרשם על שמו לדראון עולם.
- ארגוני השמאל הקיצוני בהובלת הגופים האנרכיסטים הנתמכים על-ידי מדינות וגורמים עוינים ואנטי ציוניים, רושמים לעצמם "ניצחון" בהעצמת והדהוד פעילותם בעולם, פעילות כנגד צה"ל וחייליו הראויה לגינוי והוקעה.
- התקשורת, ובראשה עיתון הארץ, תרשום לעצמה "ניצחון" בשדרוג מעמדה בעולם כגורם שמאל קיצוני בישראל השש לשתף פעולה, להקריב את צה"ל ולהבאיש את ריחה של המדינה על מזבח המדיניות האנטי ממסדית המאדירה את שמם בקרב גורמים אנרכיסטים ופרוגרסיביים.
- אנו כחברה נאלץ להכיר ולהשלים עם הסכנה ההולכת ומתגברת עלנו, בד-בבד לדעת שתשומת לבם ויהבם של הממשלה הבאה ובראשה נתניהו נתונים למשרות, לכיבודים ולעיקור מערכת המשפט המאיימת על עתידם. ובבניין ירושלים ננוחם.