אמצעי מדיניות נוסף המפורט בדוח הוא העמקת שיתוף הפעולה עם ארגוני חברה אזרחית והקהילות המקומיות. משרד התביעה וסוכנות האיחוד האירופי לשיתוף פעולה במשפט הפלילי פרסמו מסמך הנחיות מעשיות לארגוני חברה אזרחית בדבר תיעוד פשעים והפרות של זכויות אדם, כך שיוכלו לשמש בהליך פלילי. בנוסף נערך שולחן עגול בהשתתפות נציגים של ארגוני חברה אזרחית ומומחים מהאו"ם בנושא פשעים נגד ילדים. חאן מדגיש את החשיבות של נוכחות במדינות עצמן לצורך יצירת בסיס ידע מספק וקשר עם הקורבנות ונסע בעצמו פעמים רבות למדינות שונות. לאוקראינה, אליה נסע חאן מספר פעמים, אף נשלחה משלחת של 42 חוקרים, שרובם הועמדו לרשות משרד התביעה על-ידי הולנד. לפי הדוח, בשנה הבאה מתוכננת הקמה של ארבעה משרדי שטח: באוקראינה, סודן, ונצואלה ובנגלדש. הדוח מציין, כי בתקופה הקרובה יושם דגש על צמצום מספר החקירות והבדיקות המקדמיות התלויות ועומדות, לשם ייעול עבודת בית הדין והשגת תוצאות טובות יותר במספר מקרים מוגדר. מעת הקמתו, אף חקירה שנפתחה לא נסגרה בבית הדין. לפני שבועיים הודיע חאן על סיום שלב החקירה בשלוש חקירות קיימות (מתוך 17) – אחת בגאורגיה, שעוסקת בפשעים אגב העימות עם רוסיה בשנת 2008; ושתי חקירות ברפובליקה המרכז-אפריקנית, אחת שעוסקת בפשעים אגב העימותים במדינה בשנים 2003-2002, והשנייה בפשעים מאז 2012. המשמעות היא שלא ייבחנו עוד כיווני חקירה חדשים, אך יימשכו שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות ותמיכה בהליכים המדינתיים. משרד התביעה מסייע לרשויות הרפובליקה המרכז-אפריקנית לקיים הליכים בעצמה, והטריבונל הפלילי המיוחד (SCC) שהוקם במדינה הרשיע באוקטובר השנה שלושה נאשמים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, במשפט הראשון שהתקיים בו. הבחירה לא להמשיך לחקור מקרים חדשים במסגרת עימותים אלו מצביעה על המגמה של חאן, מאז כניסתו לתפקיד, להתמקד בפשעים שבוצעו בשנים האחרונות. על-פי הדוח, בכוונת התובע לקדם שילוב טכנולוגיה מתקדמת בעבודתו השוטפת של המשרד. הדוח מציין שלושה תחומים: שימוש בבינה מלאכותית (AI) להפקת מידע קונקרטי זמין ממידע דיגיטלי רחב היקף; העלאת המידע לענן באופן שיאפשר גישה ושיתוף גם עם רשויות מקומיות; ושימוש במומחים שהעמידו לרשות משרדו מדינות חברות. בהקשר זה, הדוח מזכיר שיתוף פעולה עם מיקרוסופט בחומרה ותוכנה. בנוסף, חאן מציין מהלכים שנעשים לשם שינוי תרבות העבודה במשרד התביעה. זאת, בין היתר, על-רקע הביקורת שנמתחה עליו בידי ועדת המומחים העצמאית שבחנה את תפקודו של בית הדין. בדוח מצוינים מהלכים דוגמת חיוב הכללת נשים ברשימות מועמדים לתפקידים במשרד ופעולות נוספות להבטחת ייצוג מגדרי בכלל הדרגות במשרד. ברמה המהותית של סוגי הפשעים בהם בית הדין יעסוק מציין הדוח, כי מתועדפים פשעי אלימות מינית ועל-רקע מגדר ופשעים נגד ילדים.

החקירה בעניינה של ישראל נפתחה באופן רשמי במרס 2021, ומתמקדת בטענות לביצוע פשעים בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה החל ב-13 ביוני 2014, על-ידי כל הצדדים לעימות. החקירה יכולה להתייחס לכל פשע שבוצע החל מתאריך זה, ללא מועד סיום מוגדר. חאן מיעט להתייחס לחקירה, ונראה שהיא אינה בראש סדר העדיפות שלו. אולם לאחרונה ניתן לראות התחלה של שינוי מגמה אפשרי ביחס לחקירה. על אף שבתקציב בית הדין לשנת 2023 מוקצים לחקירה זו משאבים נמוכים יחסית בהשוואה למרבית החקירות, הוא גדול פי שלושה מאשר בשנת 2022. החקירה גם מצוינת כאחת מעשר החקירות שיתועדפו בשנה הבאה. באסיפה השנתית של המדינות החברות בבית הדין, שהתקיימה בתחילת החודש, הודיע חאן, כי אחת המטרות שלו היא לבקר בשנה הבאה ב"פלשתין" (לצד אפגניסטן וקונגו). נראה כי חאן, המודע לרגישויות הפוליטיות, בחר במתכוון בניסוח זהיר ולא ציין שהוא מתכנן לבקר, וכן סייג שיגיע "בעזרת האל". חאן מציין בדוח, ביחס לכוונתו להשתמש בחוקרים שהועמדו לרשותו, גם את הסיטואציה ב"פלשתין". לאורך השנים קיימה ישראל מגעים בלתי פורמליים עם משרד התביעה, ובשונה מהתובעת הקודמת נראה, כי לחאן קשב רב יותר לטיעונים הישראלים. ישראל אף נעזרת בבעלות בריתה להשפיע על התובע לא לקדם את החקירה בעניינה. עם זאת, מתחילת כהונתו מראה חאן, צכי הוא קשוב לרחשי הלב הציבוריים בזירה הבינלאומית. ככל שילכו ויגברו הקולות הקוראים לחקור את מדיניות ישראל ומעשיה, הלחץ על התובע לקדם את החקירה ילך ויגבר גם הוא. המחשה לכך יש בקמפיין סביב מותה של העיתונאית שירין אבו-עאקלה, על-אף שבקשת אל-ג׳זירה לחקור את המקרה אינה צפויה להיענות בחיוב לאור החקירה העצמאית שישראל ערכה והעובדה שמדובר במקרה בודד, שאינו עומד ברף החומרה שבית הדין עוסק בו. הלחץ צפוי לגבור בעקבות קביעות ביקורתיות מצד בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בחוות הדעת המייעצת שיתבקש להגיש לגבי אי-חוקיות "הכיבוש הישראלי" המתמשך. יתרה מזאת: מהלכים ישראלים פנימיים שייתפסו כפוגעים בזכויות הפלשתינים, כגון ביטול המנהל האזרחי, וכן פגיעה בשלטון החוק ובעצמאות מערכת המשפט, יקשו על הצגת העמדה הישראלית, הן באופן ישיר והן דרך מדינות ידידותיות, ויכבידו על היכולת להמשיך ולעכב את התקדמות החקירה.